גיל ההתבגרות לא חייב להיות מטלטל

מגיעה  אלי לקליניקה נערה בת 16, יפייפיה, חכמה אבל אבודה, עצובה וחסרת ביטחון. המון כעסים והאשמות כלפי ההורים שלה. כפופה וכאובה מדברת בלחש, כאילו גם היא לא רוצה לשמוע את עצמה.

הרבה דברים שהיו מוחזקים בבטן  והרבה  תסכולים יצאו מסגור ליבה: על הלימודים, היחס עם ההורים, מקומה בחברה, חברות, ניראות ואפילו חבר ראשון רצתה. ההקשבה שלי בשילוב  שאלות מכוונות, משיטת האימון, היו כמובן החוויות הראשונות בהתמודדות שלה.

מידי פעם גם ההורים הגיעו לשיחות אימון, נפרדות, לספר על היחסים איתה  ולקבל הנחיה, אוזן קשבת והמון תמיכה אוהבת.

ההורים מדווחים על חרדת מבחנים שלא היתה מעולם, דימוי עצמי נמוך, כסיסת ציפרניים, הסתגרות  בחדר.

מתרחקת מעליבה וכועסת עליהם וגם על אחותה הקטנה. לא יוצאת עם חברות ובקושי יוצאת מחדרה. דיסוננס גדול בין מה שהיא רואה בעצמה ובין המציאות.

בהתחלה היא סיפרה שהיא מאוד סגורה, לא מדברת עם חברים החדשים בני גילה, יש לה רק חברה אחת והיא די בודדה. כל הזמן מציק לה בראש מה יחשבו עליה ולכן היא שותקת  וקופאת .למרות יופייה הניכר, היא בטוחה שלא נראית טוב. אומרת שהשיער ישר מידי האף ארוך מידי, רוצה לרזות ולהחליף את המראה שלה, ממש להיות משהי אחרת. ביקורתית גם לגבי ההתנהגות שלה.

הלחץ שהשתלט עליה פגע גם בלימודיה, למרות ההישגים הגבוהים בעבר , היא מפקפקת ביכולתה להצליח בלימודים וכמו נבואה שמגשימה את עצמה ציוניה אכן מתחילים לרדת.

"אם אני לא הכי יפה, אז אני מכוערת" . התלמידה הכי טובה או ביטול עצמי מוחלט. מדברת על אידאל פרפקציונטסטי שלא קיים כמובן . בלגן תמידי בחדר למרות שהייתה אדם מסודר, הרבה בכי וכעסים. ההתרחקות מההורים ומאחותה הקטנה מאוד מכאיבה לה.

בפגישות הראשונות ההורים מספרים על משבר בזוגיות לפני 4 שנים, רק באימון הם לומדים עד כמה הארוע המטלטל שהשפיע עליה  ובפועל גרר המון התפרצויות, שתיקות רועמות והחרמות. הם מקבלים ממני כלים איך לפתוח את תיבת הפנדורה הזו לשוחח ולרפא את המשפחה כולה  מהחוויה שהושתקה.

הנערה מספרת על  ביקורת ושיפוטיות מהאמא, שמתנהגת בשלטנות, לא מקבלת את דעותיה ומפגינה המון קרירות וגעגועים לחיבוקים . לדבריה "אסור לי להביע את עצמי ולהגיד מה שאני חושבת ורוצה, כי אז אני חוטפת כתף קרה למשך ימים רבים". ברור לי שהיה חום בינהן שנעלם ואת זה אני חוקרת באימונים שלנו.

המסקנה שלה, שהיא שעליה לעשות ולקבל את כל דברי אמה כדי לזכות באהבה וקבלה מצידה .

ומן הצד השני האמא שלה, אשה נהדרת עם יכולות אדירות, רוצה שהבת שלה תחווה חיים טובים משלה, וכל כוונתה היא לעודד אותה להשגים ומצוינות.

לטובת האימון עם הנערה אני נפגשת גם עם ההורים מידי פעם שומעת ומקשיבה מרגיעה ומדריכה ובעיקר מאפשרת להם לפרוק להתייעץ ולבטא את הרגשות שלהם.

במסגרת האימון למתבגרים , הנערה ואני עובדות יחד על הביטחון העצמי שלה, מקרבת אותה אל המציאות. עובדות על תפיסות עולם מיטיבות במקום ביקורתיות, מהי הצלחה למול כישלון. הכרנו את שלה ומה מפעיל את מנגנון הכעס והשיפוט  שממנו לא יכלה להשתחרר, ומעכב אותה. אימנתי אותה בנושא מראה חיצוני, עודדתי אותה לשוחח ולהפתח  במקום לשתוק ולהתכנס.

הכנסנו חמלה וקבלה במקום שהיה בו התנגדיות וסבל.

התוצאה

בסוף שנת הלימודים כל הציונים עלו מעבר למצופה וממה שהיה אפילו לפני, הנערה קבלה שתי תעודות הצטיינות. התחילה לקבל החלטות בעצמה ועל עצמה. שוחחה  עם אמא שלה על סגנון הלבוש והרגישה שניצחה בלי מריבה . זה היה הנצחון הראשון שלה בשורת נצחונות: להביא את  הדרך שלה לעולם ולהשיב לה את  הכבוד וההערכה העצמית.

בעקבות השיפור ביחסים נסעו האם והבת לראשונה בחייהן לטיול לחו"ל לפני הצבא, היא חזרה מאושרת רגועה ומלאת סיפוק, השיח עם האמא הפך למיטיב בונה חם ומחבק , שתיהן היו בעננים.

הנערה הזדקפה דיברה בחופשיות ובילתה חופשת קיץ חלומית עם חברותיה.