קנאות או אובססיה? איפה הגבול

זוגיות חדשה אחרי גירושים

אישה נשואה עם שתי בנות, התגרשה כי הוא לא ידע להראות לה שהוא אוהב אותה.

הוא אמר אבל לא התנהג כמו אחד שאוהב והפגנת החיבה נעלמה.

כשהרגישה שהיא מצפה יותר ומתאכזבת, החליטה שהיא ראויה לגבר אחר שיפגין כלפיה מחוות אהבה שחיפשה מאב בנותיה.

זמן קצר לאחר הגירושים, הכירה את גבר חלומותיה והתאהבה בו.

הוא היה ההפך המוחלט מהקודם, הרעיף עליה מחמאות, קנה לה מתנות, היא היתה עבורו האת והיחידה והציב את טובתה במקום הראשון.

הרגישה שהיא נוגעת בחלום ועברה לגור איתו ועם בנותיה בדירה שבחרו יחד.

עם הזמן, הבחינה שהוא עוטף אותה עד כדי תחושת מחנק.

שואל אותה בכל הזדמנות, מה היא עושה? לאן הולכת? עם מי ? מתי חוזרת?

מתקשר שוב ושוב ומבקש שתחזור? כמו ילד קטן שתלוי באמא שלו.

הלחץ שלו כלפיה גרם לה להמשך אליו פחות.

ככל שהוא חיבק חזק יותר היא ניסתה להתחמק.

קנאות חונקת הופכת לאובססיה

חלפו כמה חודשים שהיא בוחנת את הקנאות שלו שהופכת למחנק ועם הזמן היא מבינה שפיתח כלפיה אובססיה.

הם מדברים על זה, הוא מכחיש ומתנגד לסטיגמות שהיא מנסה לומר לו, הוא מתעקש שהתנהגותו נורמלית והיא זו שמתנערת ממנו ולכן הוא מבקש עוד יותר את המידע והקרבה.

הכל בטענה שהא אוהב אותה ולא יכול להיות בלעדיה.

היא מבינה שנכנסה למלכוד, הגבר שחשבה שהוא גבר חלומותיה הפך קיצוני ועכשיו היא מחפשת דרך להתרחק ולנתק אותו מחייה.

בהדרגה היא נפרדת ממנו ומבקשת שיצא מדירתם המשותפת.

הוא לא יודע כיצד לקבל את הפרידה, הוא פיתח כלפיה אובססיה שזו תלות חד צדדית שחונקת אותה.

מתקשר בלי סוף, שולח הודעות, מחכה לה מתחת לביתם ברחוב, כל הזמן מבקש את תשומת ליבה.

היא מנומסת, נעימה אך מנסה להיות אסרטיבית בדעתה ודרישתה שיעזוב אותה.

לרגע לא חשבה שהיא בסכנה.

תקיפה מינית

הגיע אל דלת דירתם, מריח מאלכוהול ונראה שתוי, מבקש להיכנס בפעם האחרונה.

אומר לה שהיא אהבת חייו, כל עולמו ולא רואה את חייו בלעדיה.

היא מכניסה אותו בלית ברירה. לא חששה שיפגע בה אם הוא כל כך אוהב אותה.

הוא חולץ נעליים, מוריד מכנסיים ותוקף אותה בכוח, בכוונתו לאנוס אותה.

בהלם של הרגע היא מדברת איתו, מנסה להחלץ ולומר לו שהיא לא רוצה אותו.

הוא לא מקשיב לה, ממשיך במעשיו וכבר נמצא מעליה ועוד רגע חודר לתוכה.

באותן רגע ממש עובר לה מחשבה, להירגע , לא להתנגד וכך לא יכאב לה והוא  יגמור וילך.

ברגע של תושייה היא מגייסת כוחות ונותנת לו מכה חזקה בחזה שגרמה לו להתקפל מכאב.

הוא הבין שהוא פוגע בה בכוח, נבהל מעצמו ממהר להתלבש ולברוח מהדירה.

היא נשארת ברגשות קשים, מנסה להבין מה קרה לה ברגעים האחרונים ובוכה.

עובר יום והיא מתלוננת על תקיפה מינית בתחנת המשטרה.

השוטרים לא מקלים עליה ומבקשים לדעת את כל הפרטים,

חוקרים את המקרה כדי לעלות על פערים. מבקשים ממנה להתעמת מולו וזה קשה לה,

למרבה מזלה הוא חותם ומודה ומוותר על עימות.

היא הצליחה להוציא נגדו צו הרחקה.

מה עובר עליה מאז?

הרבה מחשבות שמובילות אותה עמוק אל תוך החרדה.

מחשבות גוררות עוד מחשבות מעיקות שמטרידות אותה.

היא לא ישנה בלילות, מנסה להישאר איתנה למען שתי הבנות.

מספרת על המקרה לחברות, לא שותקת.

מבינה את משמעות הדברים, מודעת היטב למה שקורה, חדה וצלולה יודעת שאינה אשמה ועדיין- היא עוברת משבר ונזקקת לטיפול רגשי להתמודד עם המחשבות ולהתגבר על החרדה.

כרגע היא לא חשבת על זוגיות, מנסה להחלים.

מבינה שאחרי שיופסקו החרדות היא תרצה לעבוד על מטרה חדשה בטיפול והיא לדעת מה היא מחפשת בגבר ולא לבחור מקיצוניות לקיצוניות.

נטיות אובדניות

גבר בן 26 מתנהג בקנאות קיצונית לבנות זוגו.

מתקשרת האם משתפת שיש לה בן יפה ומוצלח, מאוד רגיש וזקוק להמון אהבה.

בכל פעם שיש לו חברה הוא מאבד את עצמו בתוך האהבה ומעיק על בנות זוגו. כך היה לפני שנתיים ולא פנה לטיפול והקנאות חזרה על עצמה שוב עם חברה נוספת שלא מוותרת עליו אבל מערבת את אמא שלו ביחסים ביניהם כי הוא חוצה את הקווים האדומים שלה,  וזו החליטה שכאן זה הגבול ופנתה אלינו להתאמת טיפול.

הא משתפת שהוא מתקשר אליה ללא הפסקה, עשרות פעמים ביום עד שהיא עונה.

בהתחלה זה היה חיזור שהחמיא לה אבל כשהתגבר והתחזק לכדי קנאות היא כבר לא הגיבה בשמחה.

ממתין לה באוטו שלו מתחת לביתה, גם אין בכוונתה לפגוש אותו, הוא מסוגל להעביר חצי יום בהמתנה ולראות מתי היא יוצאת לרחוב. ממש כמו שחוקר פרטי יושב ומחכה לרגע הנכון.

הוא אומר לה שאם תעזוב אותו, הוא יתאבד, מאיים ללא הפסקה במילים קשות ואין לה דרך לנתק אותו ממנה. זו אובססיה ולא אהבה, זה חרדה יחסי תלות ורצון לשליטה.

אמא שלו מצדיקה את בנות זוגו, מתארת מצבים שהיא מגנה עליהן מפניו כי היא יודעת שהוא אובססיבי וזו לא הפעם הראשונה. היא אומרת לו שיפסיק עם הקנאה, מסבירה לו שבדרך הזו הוא לא יצליח להחזיק זמן עם אישה, זה לא מושך נשעם זה רק מרחיק.

בלי כלים של טיפול מקצועי, הוא מתנגד בנחרצות לדברי אימו ורק רוצה לשלוט על חברתו ולדעת מה היא עושה בכל רגע נתון ועדיף שתהיה לידו. אם היא לא לידו, הוא מגיע אליה מתחת לחלון ביתה וקורה לה.

טיפול בגבר כזה יתמקד בצורך בשליטה, להבין מה המקור לכך ולשנות את הפרשנויות להתנהגות.

האישה הכנועה

הכירו גיל 20, עכשיו בני 40 עם חמישה ילדים.

הוא קנאי שמחפש לדעת הכל על אישתו. שולט במעשיה ודורש שתהיה כל הזמן בבית עם הילדים.

כשהילדים היו קטנים, היא ממילא היתה רוב הזמן איתם, גדלה אותם בבית והיתה מאוד  עסוקה גם בלי לצאת לעבודה.

היום כשהיא רוצה לעבוד, אין לה ניסיון תעסוקתי וקשה לה למצוא עבודה.

הוא מעדיף שתהיה האישה שממתינה לו בבית, מנקה, מסדרת, מבשלת וכל הזמן עבורו, בשלבילו ועושה הכל למענו.

טוב לו במצב הנוכחי והוא לא רואה כמה לה זה קשה וכמה הא שותקת רק כדי לא לעצבן אותו ולרצות אותו.

היא יצרה איתנו קשר בשלב בו הוא הסכים לגשת איתה לטיפול זוגי, שלמעשה הטיפול הוא בו באופן ישיר והיא תהיה שותפת לשיחות.

אלטימטום

איך הוא הסכים? היא הציבה אולטימטום. אמרה שכך היא לא ממשיכה איתו.

כאשר קבעה פגישה עם מטפלת מתאימה, הוא חזר בו ולא רצה לבוא.

ומה עשתה? נשארה איתו ועדיין מחכה להזדמנות שיסכים לבוא.

20 שנה היתה כנועה, עד שלא תתאפס על עצמה ותציב גבולות, הוא תמיד יכתיב את התנאים והיא לא תעמוד על שלה.

הטיפול יכול להיות רק איתה ולתת לה את הכוחות לעמוד על שלה ולהיות איתנה בדעתה ובהתנהגותה.

לצאת מאזור הנוחות (שבכלל לא נוח עבורה) דורש הרבה אומץ וכוחות. למטרה זו היא מתחילה טיפול לבדה.