מה מסתתר מאחורי המבוכה של הילדים (או ההורים) בשליטת יתר על הסוגרים?

הוא הגיע אלי לטיפול בריפוי בעיסוק, ילד חמוד בן 5, עיניים גדולות ומבוהלות.

מהאבחון, עלו קשיים קלים: בעיות גרפומוטוריות, סירוב לצייר או לבצע עבודות יצירה, מעט קשיים חברתיים, אך לא יותר מכך.

כשנכנס בדלת זיהיתי רק זוג ידיים, שאר הגוף הסתתר מאחורי אימו שניסתה במבוכה רבה לשכנע אותו לצאת "מהמחבוא".

It’s hard for him  סיננה האם באנגלית, במבוכה מעל ראשו, ואני קצת ריחמתי עליה במצוקתה. חשבתי לעצמי, שאינני יודעת למי זה קשה יותר, לה, או לו.

"הי" , אמרתי, בעודי יורדת לגובה העיניים שלו, מסתכלת ישירות אליו עם חיוך גדול. נעים מאוד, אני גלי, אתה בטח ממש מתבייש, והאמת אתה צודק, גם אני הרבה פעמים מתביישת כשאני מגיעה למקום חדש. רוצה שאראה לך מה אנחנו עושים פה בחדר?

זוג עיניים סקרניות הציצו במעלה השמלה, לקבל את אישור האם. לראשונה נראה כי מפלס החרדה מתחיל מעט לרדת וחיוך מבויש נסוך לו על הפנים. זה אומנם לא הספיק לנתק אותו מהשמלה, אך עם עוד מעט תיווך הסכים להתיישב ליד השולחן, מתנה בלחש את הישיבה של האם צמוד אליו כתנאי לשיתוף פעולה.

כך התחיל הרומן הטיפולי ביננו, במפגשים הראשונים סרב לשחרר את האם, כל התקשורת איתו, עברה דרכה, והפוך, כל מידע שרצתה להעביר עליו, נאמר מעל ראשו באנגלית.

מהר מאוד הבנתי, שבשביל לעזור למשפחה הזאת, אני חייבת לבצע הפרדה, ולהבין בצורה טובה יותר את המניעים האמתיים לקשיים.

לאחר שני מפגשים הוא הרגיש כבר בטוח מספיק בעצמו על מנת שאימו תשב במרחק מה, מהשולחן שלנו. במפגש השלישי, כבר נכנס לחדר ללא קושי והתיישב מיוזמתו ליד השולחן. האם מצידה, אף היא, הרגישה עם הזמן, נוח יותר, להפקיד אותו בידי, והתפנתה לגלוש בנייד בעודה יושבת בפינת החדר. זה היווה עבורי סימן, שאולי כבר תוכל לבטוח בי יותר, בשביל לשתף אותי בתמונה הגדולה.

ביקשתי את אישורו לשחק במשחק לבדו בזמן שאני משוחחת עם אימו במרחק ממנו, וישבתי לשוחח עם איתה.

בניגוד לפגישות הראשונות ביננו, בהן כל האינפורמציה שחלקה, התמקדה בפרטים הטכניים (איזה עבודות מבצע בגן, מה מצליח ומה לא, הקושי שלו בצביעה ועוד), אופי השיחה היה הפעם שונה, האם שיתפה אותי בקשיים הרגשיים הנרחבים שמלווים לקשיים הפיזיים, היא ציינה את תחושת חוסר האונים והכאוס שהיא מרגישה בטיפול בו.

כשהחלה לתאר אך הוא ממשיך לעשות קקי בתחתונים בגילו, במקביל לעצירויות רבות, היא פרצה בבכי.

הנחתי יד מעודדת על כתפה, קוראים לזה אנקופרזיס, אמרתי, וזה לגמרי פתיר עם הדרכה נכונה.

היא הסתכלה עלי מופתעת, כאילו עול הוסר מכתפיה. "באמת?" שאלה, כי כבר ניסינו הכל....

לרגע שכחה שמה שאמרה שמטריד אותה לפני דקה וחצי, היתה אחיזת העיפרון של הילד, היא חלקה עימי את הסיבה האמיתית למגננה שלה עליו, וללחץ.

הגילוי לא הפתיע אותי, הרגשות החבויים קיימים בהרבה משפחות והם מקור הטיפול, לא הסימפטומים עצמם. אני יכולה לאבחן יחסית בקלות עם טיפונת פתיחות מצידכם הרבה בעיות שמתחילות במערכות יחסים וממשיכות בסרבנות של הילדים, אם תרצו לרדת לשורש העניין, אשמח לפגוש גם אתכם לפגישת אבחון וטיפול, תוכלו לראות את היומן שלי בפרופיל ה- care point  שלי, ממש כאן בלחצה על התמונה בתחתית הכתבה.

הם החלו טיפול במקביל, היא בהדרכה, והוא בריפוי בעיסוק, תוך דגש על מציאת הדברים שמעצימים אותו, על מנת לשחרר את הפחד וחוסר האמונה העצמית ביכולותיו. הוא החל לגזור, ולצבוע ואפילו להנות מזה...

פעמים רבות אנחנו נוטים להתקבע על האבחון שאנחנו כמטפלים מקבלים, או על הקשיים המוצהרים שמועברים לנו מהמטופל או ממשפחתו, כאשר בפועל על מנת להצליח ולהתקדם בתהליך הטיפולי, חייבים לקחת בחשבון את הדברים שנסתרים מהעין. חשוב להבין מה הדינמיקה בה המטופל פועל, ואיזה כוחות אחרים פועלים עליו. הם המעקבים האמתיים של התהליך הטיפולי.

אחרי שנים של התבוננות במטופלים, פיתחתי את HHT גישה הטיפולית המשלבת בין הדברים.

מה היא שיטת HHT ?

HHT- Holistic Human Treatment,

הינה שיטה טיפולית הוליסטית, המשלבת מספר רב של תאוריות, ביניהן, התאוריה האדלריינית, פסיכולוגיה חיובית, גישות טיפול התפתחותיות, עיצוב התנהגות, תאוריות שינוי ועוד.

שיטת  HHT פותחה, לאחר שנים של עבודה טיפולית, בה התבוננתי במטופלים ומשפחותיהן, ונחשפתי לדימיקה המיוחדת בין הילד ומשפחתו. דינמיקה, שיכולה לעקב או לזרז את התהליך הטיפולי.

התבוננות זו, הביאה אותי למסקנה, כי, על מנת לבצע שינוי משמעותי בהתנהגות, יש להסתכל על הפרט בקונטקסט של סביבת החיים האמיתית בה הוא פועל, ולתת מענה לא רק לקשיים המוצהרים, אלה, לנסות ולחקור, מה מניע את אותם קשיים, ואך הדינמיקה המשפחתית תורמת להם.

בשיטת טיפול זאת, לאחר מיפוי המפה המשפחתית והקשיים העיקריים, ביחד עם ההורים, אנו בונים יחדיו תוכנית קצרת טווח התואמת את השלב ההתפתחותי הנוכחי של הילד, והקשיים שצצו באותו שלב. יחד, אנו מנסים להבין מה מניע את הילד להתנהגות שהוא מפגין, מה עומד מאחורי ההתנהגות ומגבשים דרכים לעזור לו לשנות אותם.

במקביל , אני נפגשת עם הילד, על מנת לחזק אותו בתחומים הספציפיים בהם קיימת הבעיה, הילד מקבל מענה התפתחותי, והן מענה רגשי לתוכנית שגובשה עם הוריו.