כיצד להקנות לילדיכם כישורי למידה ומדוע זה חשוב?

עם מי עובדים על כישורי למידה, הילדים או ההורים?

אני עובדת בעיקר עם ההורים, הם סוכני השינוי של הגישה שלי, המתייחסת אל הילד כשלם עם חולשות וחוזקות אנוש כדרך הטבע. וזה בסדר, כך זה אמור להיות.

. אני מלווה ומנחה את ההורים כיצד לחנוך את הילדים, להנהיג את עצמם ללמוד את גופם, במצבים משתנים שמזמנת הלמידה, להכיר את המערכת הנקראת מחשבה הרגשה ותחושה. אני מלמדת אותם "קורס נהיגה", שמטפל בתפקוד, בהתנהגות ובתגובה של ההורים ביחס ללימודים, ושל הילד ביחס לעצמו ולסביבה.

לדעתי אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה מיוחדת ועוברים מהשלב שבו התאימו את הילדים למערכת לשלב שבו מתאימים את המערכת והחינוך לילדים, תוך כדי צמיחה והתפתחות של הילדים בחברה. כישורים אשר מאפשרים להם להשתלב בלי לאבד את עצמם בדרך.

מה הם כישורי למידה?

כישורי למידה מבחינתי אם כן, הם יישום הביטוי: "חנוך לנער/לילד על פי דרכו"

זה אומר לאתר גישה אוהבת וחמה שלי ההורה אל הילד, בלי  שארגיש "תקוע" כאשר אני יושב עם בני להכין שיעורים.

זה אומר לאתר דרכים בהן הילד שלי יוכל ללמוד באופן עצמאי, זאת אומרת לשכלל את יכולת התפקוד שלו, וכן שידע גם לבקש עזרה כשהוא צריך - ויקבל אותה.

אנחנו לא לבד, אנחנו רקמה אנושית וקהילה שלמה הנדרשת לחינוך ילדים. לחשוב שילד אמור לשבת לבדו ולהצליח - זאת טעות, גם אם הוא יכול וגם אם יש לו כישרון ללמידה הקונבנציונאלית שאנחנו מכירים, כזו הדורשת זיכרון מסוג מסוים לאיסוף נתונים.

לכן מבחינתי, הכישורים משתלבים בראייה הרבה יותר רחבה. הכישורים הללו טובים לכל ילד, ולא רק לילדים מאובחנים.

מה לומדים במסגרת הקניית כישורי למידה?

 לי חשוב, שתוך כדי, שתהליך הלמידה יהיה בונה ולא הרסני, כדי שהחוויה תהיה כאימון חיים ולא כטראומה וזיכרון כואב, כדי שלא יקרה מצב שהילד ידע לקרוא אך לא ירצה לפתוח ספר.

כישורי למידה מלמדים את הילד כיצד עם כל הכלים שבידיו, הוא יכול ללמוד בדרך הטובה ביותר. המהות כאן היא שאין לי רצון לשנות את הילד, ברצוני ללמד אותו לדעת לזהות את נקודות החוזק שלו. יתכן שהמערכת תחשיב את אותן נקודות כ"ליקוי", אך אני אוכיח לו שיש יתרונות במתנה שקיבל.

כיצד להקנות בפועל כישורי למידה כגון זיכרון?

אקח למשל כדוגמא: זיכרון. יש ילדים שהזיכרון הנדרש מהם במערכת "חלש", ולכן קשה להם ללמוד להכתבות ולזכור חומר לימודי. על פניו זו בעיה, אך החולשה הזאת היא לא פעם מתנה כי כדי שהילד יזכור הוא צריך לחוש משמעות הוא לא יכול לזכור באופן טכני. זאת לא מתנה?

ובכלל, למה עלי לזכור ולהתיש את "שולחן העבודה שלי" בכל כך הרבה נתונים? כאשר הוא שוכח זאת, הזדמנות להמציא ולא למחזר את עצמו, כך שזאת הזדמנות לפתח יצירתיות, לא?

אבל בהחלט אנחנו מוצאים ביחד דרכים שבהם הזיכרון פועל הכי נכון כדי לתפקד ולשמר מידע. ילד שמתקשה בכתיבה מהירה יכול לסכם בתרשימי זרימה עד שהיד תשכלל את יכולת הכתיבה.

האם כל קושי מוגדר כלקות למידה?

ילד שיש לו תפיסה חזותית מעולה וכן מאובחן עם "ליקוי" למידה יכול היה להיות תלמיד מצטיין בסין, כי את הסימניות היה זוכר בקלות, בעוד שהאותיות בעברית מאתגרות אותו, שם אולי לא היה נחשב אולי לילד "עם ליקוי".

כן אני כותבת עם "מירכאות" - כי אין ילדים מקולקלים. נקודה!

במה עוזרים כישורי הלמידה?

הכישורים הללו עוזרים להצליח עם מה שיש, הילד לומד להכיר את נקודות החוזק שלו ואת הנקודות שמאתגרות אותו כרגע  ומקבל את המציאות.

לילד שזקוק לשקט בעיניים כדי ללמוד, נדאג לחדר רגוע עם צבעים שקטים, כנראה עליו יהיה ללמוד מול קיר שקט בלא הרבה תמונות.

ילד שהשמיעה שלו היא הערוץ החזק, ילמד כלים המותאמים לו.

יש ילדים שצריכים מוסיקת רקע כדי ללמוד ואחרים שחייבים שקט.

יש ילדים הזקוקים לרצפה כדי ללמוד ופשוט לשכב וללמוד, ואחרים חייבים לשבת ליד שולחן.

ילד שיש לו "נמלים ברגלים" כמו שהסביר לי, ילד חמוד בגן אשר התקשה לשבת לצייר, למד לנהל שיח עם הנמלים הללו, כשרצה לצייר. קול פנימי שתמך בתרגול, קול שהשאיר את המערכת במצב של רגיעה. למה זה חשוב? כי מניסיון של שנים למדתי שתרגול כאשר הגוף במתח, הוא תרגול עקר.  תרגול שנעשה ללא רצון בדרך כלל מייאש מאוד ועלול להעצים את חווית הכישלון.

 ילד מבריק שיש לו "פתיל קצר", הסביר איך הלהבה שלו גדלה בבטן כשהוא לא מצליח. הוא התאמן להקטין את הלהבה ותוך כדי, הוא חש יכולת, הוא חש תחושה של אדם מתפקד, לא משנה מה. וכך רוחו נשארה איתנה גם כשעבד ופגש בחולשתו. הוא לא הסתיר, לא התכחש ולא ויתר לחולשה, הוא פשוט היה קשוב ואוהב לעצמו תוך כדי.

היה לי ילד בגן שלבש סוודר שהפריע לו להתרכז. לעיתים רגישות יתר תחושתית "משגעת " ושינוי קל של אריג או צבע, מקל מאוד ומאפשר להתרכז.

האם ניתן ללמוד כישורי למידה וחניכה?

כן בהחלט, הכישורים הללו דורשים הקשבה, תשומת לב לפרטים ושיתוף פעולה של ההורים. זאת עבודה משותפת וכולנו הופכים להיות צוות, ולומדים לערוך שיתוף פעולה בין הגוף והמוח.

כמו למשל להבין איך זה לשחות לעומת החוויה של שחייה בפועל. מתנסים וחוקרים את החוויה ביחד.

אם ילד לא מצליח להביא את עצמו לכתיבה, יוצאים  למחקר משותף למה הגוף מתנגד לכתוב?  איזה קושי הוא רוצה לעקוף? למה הוא נוקט בבריחה? בודקים האם קיים קושי בראיה או קושי מוטורי. ייתכן שקשה לילד להרים את הראש ללוח בכל פעם.

אולי הקושי נובע מבעיית הבנת הנקרא? מבררים מה הגישה שלו לכתיבה, כי קול של ייאוש יזמן עבודה מאוד שטחית ללא "סוללה". נברר האם הסביבה גורמת לאי שקט? האם חווה חוויה לא נעימה? לומדים את הגוף, מלמדים איך לפעול עם הגוף, עוסקים במציאת גישה אופטימאלית תוך אימוץ וקבלת  נקודות החולשה תוך כדי טיפול וטיפוח. יש ילדים שיודעים אמנם לקרוא, אך נמנעים מקריאה בגלל סיבה שאינה קשורה לקליטת הקריאה במוח. הם מבינים, אך משהו אחר מונע מהם לקרוא או ללמוד.

למה אני מדגישה את הגוף כי שנים רבות העיסוק היה סביב הקליטה במח, קצת זנחו את העובדה שאנחנו גם גוף. לגוף יש זיכרון בתאים של חוויות העבר הוא זוכר-נעים /לא נעים. כל מה שמזכיר לו חוויה קשה הוא מנסה לעקוף או להימנע ממנו. מעטפת התא שלנו היא השומרת עלינו מפני סכנה. כאשר היא "שומעת" קול הנתפס כמאיים היא מיד מעבירה תשדורת לפנים ללב ולמח כמו נורה אדומה - זהירות סכנה. כל הגוף מגיב בהתאם, זאת חוויה שכאשר היא נוכחת אי אפשר ללמוד וכדאי ללמוד מה עושים כשזה קורה כאן השילוב של הכלים שפיתחתי ביחס לקול  משתלבים עם הידע הקשור בכישורי למידה כאן מתרחש החיבור.

מה ההבדל בין כישורי למידה לבין הוראה מתקנת?

הוראה מתקנת יוצאת מתחומי הדעת השונים. לשם קריאה למשל, יש צורך להכיר את האותיות, להכיר את מבנה המילה והמשפט, להכיר את הצלילים וכד' ויש דרכים רבות ללמד את כל מה שקשור בקריאה. נעזרים בשילוב של  תוכניות ופיתוח דרכי הוראה. יש ילד אשר קולט את השלם ואח"כ מחלק את חלקי המילה, ויש ילד אשר לומד קודם את החלקים ואח"כ מצרף לשלם. ההוראה מותאמת בהתאם לכל ילד. המורים להוראה מתקנת מתמקצעים לקריאה וכתיבה או לחשבון אנגלית וכד'.

אם כן ברור, שההוראה המתקנת היא ענף הער לכישורים שונים ללמידה ונעזר בדרכי קליטה, אך יוצא מהדידקטיקה אשר מתפתחת עם השנים, ולוקחת בחשבון את השונות ודרכי הקליטה השונים של כל ילד.

האם לומדים בבתי ספר כישורי למידה או שמשלימים אותם לבד באופן פרטי?

לדעתי, כישורי למידה בעבר היו נלמדים בוודאי באופן אינטואיטיבי בבתי ספר. ילד שהיה רגיש שמיעתית, היה יושב  בפינת החדר כדי שלפחות משני צדדים לא יסבול מרעש. ילדה שקלטה רק באמצעות ציור את החומר הנלמד, התבקשה לא פעם "להפסיק לקשקש" בשיעור, דבר שהיה מחבל בתהליך הלמידה. אני מקווה שככל שהידע הזה יילמד, יבואו ילדים לבית הספר ויבחרו מתוך הבנה את מקומם בכיתה. ומעבר לכך המורה תדע לשאול את עצמה היכן כדאי להושיב ילד עם רגישות חזותית.

האם כישורי למידה נרכשים או מולדים?

יש מתנות, כישרונות מולדים שקיבלנו מהורינו, תפקודים מסוימים שאנחנו מצליחים ליישם בקלות. ילד שהולך מוקדם אך מדבר בגיל קצת יותר מאוחר ולהיפך, היא דוגמא לשיקוף יכולת תפקודית.

יש ילדים שקבלו מתנה 'גנטית' והם בעלי מערכות מותאמות ללמידה המערבית - ויש ילדים שלא.

למשל, יש הרבה סוגי זיכרון. בשיעור פרונטאלי בעלי הזיכרון השמיעתי זוכים ליתרון, כשמראים סרטונים ילדים אחרים בעלי הזיכרון החזותי זוכים לנקודת יתרון. בשיעורים בהם נעשית עבודה בקבוצות נדרשים הילדים לכישורים נוספים ולשלבם עם כישורים חברתיים.  ניתן להתאמן לפתח ולחזק מערכות כמובן, אך בהחלט יש לכבד את הגיוון והשוני בין יכולות הלמידה השונות של כל תלמיד ותלמיד.

מי מגיע אלי להנחיית כישורי למידה?

מגיעים ילדים ששונאים ללמוד באופן כללי, שלא רוצים לקרוא ולא רוצים לכתוב, שהלמידה מעצבנת אותם, לא מתפקדים או נמנעים מללמוד.

גם הורים שנמאס להם לריב עם הילדים שלהם, ואין להם מושג כיצד לעזור לילדים מגיעים כדי ללמוד בעצמם כיצד לעזור לילדם.

הורים הרוצים לשחרר את תחושת ה"אני תקוע" עם הילדים שלהם, כמו שאם אמיצה אמרה לי "האוויר מסריח כשאנחנו מכינים שיעורים" ואם אחרת גילתה בבכי שהיא ממש אבל ממש לא פעם "רוצה לברוח".

במפגשים איתי אגלה לה איך אפשר מחד לפתח כישורים לימודיים ובו בזמן לנקות את האוויר באמצעות הקול וההבל אשר היא שואפת בזמן שהיא עם הילד שלה.

האם רוב תלמידי כישורי למידה מגיעים עם לקויות למידה? מה הנפוצות?

יש ילדים המגיעים  עם דיסלקציה ודיסקלקוליה.

ילדים רבים מגיעים עם קשיי התארגנות, וכן מגיעים ילדים מתוסכלים שלא מצליחים להדביק את קצב הלמידה בכיתה. לעיתים רגישות וחוסר ביטחון הנובעים בקושי תנועתי מונעים מהם הנאה ורצון להתנסות ולהעיז ללמוד, וכך נוצר פער שקשה להם להדביק. יש כאלה שמתקשים לזכור ותהליך הלמידה מייגע אותם.

למי מתאים ללמוד כישורי למידה ומהן המטרות?

מטרת כישורי הלמידה היא בראש ובראשונה ללמוד כיצד הכי נכון לי ללמוד, כיצד הכי מתאים לי ללמוד, וכיצד אני יכול לשכלל את יכולת הלמידה שלי וללמוד בהנאה בתנאים הקיימים.

איך אדע לבחור מטפל לכישורי למידה ועל מה לשים את הדגש?

אני יותר מורה מאשר מטפלת בכישורי למידה, כך אני אוהבת יותר לתאר את העבודה שלי.

מטפל לכישורי למידה ידע לקרוא אבחון וידע איזה תרגילים עליו להתאים כדי לקדם את הילד.

הוא ייתן סידרת תרגילים שיש לערוך מידי יום לפרק זמן, וייפגש שוב לראות את ההתקדמות.

למשל, ילד שעיניו לא יכולות לחצות את קו האמצע של גופו, אשר מתקשה בקריאה של שורה שלמה כי קשה לו לעבור מעבר לצד אחד של הקו החוצה את גופו. לאחר תרגילים מסוימים הוא אמור להצליח לנוע עם עיניו על הדף בנוחות, הילד יקבל כמה תרגילים ולאחר זמן מה יבוא לבדיקה.

אני יכולה לקרוא אבחון ועשיתי זאת שנים. התגובה שלי היא של מורה הלומדת לשחות עם המציאות, ואת זה אני רוצה ללמד את ההורים. אני יכולה להבין הורים היוצאים מחדר היועצת והפסיכולוגית עם מספרי טלפון, עם הבנה אך בלי ידיעה ופתרון אמיתי מה עושים עכשיו. כך הרגשתי גם אני לא פעם. דיברנו בחדר הישיבות אך רבע שעה אח"כ הייתי בעצמי צריכה למצוא פתרון עד ש... ימצא המטפל עד ש... התהליך של הטיפול יסתיים.

ולכן,

אני כמורה אתן טיפים מהניסיון העשיר שלי, מה לעשות עם העובדה שהעיניים לא חוצות את קו האמצע כרגע. ואתן גם תרגילים שאני ממליצה לעשות, כי למדתי כישורי למידה.

מורה טוב לכישורי למידה, רואה את השלם וחלקיו. ולומד לייצור כרגע את השגרה האופטימאלית.

מהי האפקטיביות של הנחיית כישורי למידה?

כישורי למידה נותנים בידי ההורים כלים ליום יום. לא פעם הילד  הולך לריפוי בעיסוק או לטיפול כזה או אחר, אך מה עושים בשאר הימים מה עושים עד ש... לכאן נכנסת ההדרכה והליווי שלי כדי להחזיר את הנשימה. רגישות שמיעתית למשל, זאת עובדה קיימת שיש לה יתרונות אך צריך ללמוד לחיות עם הרגישות הזאת.

אי אפשר לבטלה, זה ייחוד שיש ללמוד להכיר ולהוקיר. ילד שמתייחס לתכונה שלו בהוקרה ולומד לחיות איתה זאת מתנה לחיים, ואם ילמד להפיק ממנה בתהליך הלמידה - מה טוב.

ילד שבגלל רגישות כזאת לא יכול לשמוע את קול העיפרון נוגע בנייר פשוט יעבור לעט, כה פשוט וכה משנה חיים.

תוך כמה מפגשים ניתן לראות קפיצה בלימודים?

זה תלוי מאד בילד. יש ילדים שההורים מעידים שאחרי שבוע כבר האווירה נוחה ונינוחה יותר, כי נערכו שינויים בסביבה אשר הקלו מאוד.

אני משלבת את הידע שלי בכישורי למידה בעבודה שלי ובדרך כלל, תוך חודשיים וחצי, שלושה חודשים אני מסיימת את ההנחיה שלי.

העבודה המשותפת נמשכת בין חודשיים לחודשיים וחצי. אני עובדת בצורה אינטנסיבית, מקיימת מפגשים והתכתבויות רצופות בווטסאפ כדי לתמוך בתהליך ברגעי האמת, וכך אנחנו הופכים  לצוות. בהמשך, אנחנו שומרים עוד קצת על קשר, בשיחה טלפונית לשיפור ושכלול הכלים ולוודא שהכול מתקדם.

מי מלמד כישורי למידה?

אני עברתי הכשרה שנתיים אצל רמי כץ, במרכז לקידום תיפקודים. סיימתי בין המחזורים הראשונים ואח"כ הייתי מנחה בגני הילדים במשך שנה. הנחיתי גננות כיצד לחזק ולעודד תפקודים שונים. חשנו אז כפורצי דרך, זאת הייתה חוויה מופלאה. גם כגננת בעצמי ערכנו משחקים ותרגילים על בסיס יומיומי כדי לחזק מערכות שונות, וכמורה בבית הספר, ערכתי עם הילדים מחקר כולל. הילדים בדקו כיצד הכי קל להם ללמוד. הם התנסו בכלים רבים, ובחרו את הדרך המיטיבה ביותר עבורם. תרגלנו הרבה יחד. בכיתה שלי היו ילדים שלמדו בישיבה על כיסא, בעמידה או בשכיבה. היו ילדים שנהגו לצאת לריצה לפני מבחן או עבודה, והיו כאלה שישבו מעת לעת עם אטמים באוזניים כדי להירגע מרעש.

בחנו איזה מרחב אישי צריך כל ילד כדי ללמוד. יש למשל ילדים שלא יכולים ללמוד כאשר הם יושבים קרוב מידי למישהו אחר.

באיזה גיל אפשר להתחיל להתאמן בכישורי למידה?

למעשה תינוק מרגע היוולדו מתאמן בכישורים הללו, ילד יונק מחזק את מרכז הדיבור בפה את השרירים באזור הפה. מרפאות בדיבור מתמקצעות בכל התפקודים הללו.

ילד זוחל מחזק את קו האמצע, מחזק את חגורת הכתפיים ואת כפות הידיים אשר יכתבו בעתיד. מרפאות בעיסוק מתמקצעות בתחום.

קשיים תפקודיים בינקות עשויים להצביע על קשיי למידה בעתיד, וכשמאתרים קושי כזה, הולכים אחורה בזמן ומשחזרים מה שהיה מחוץ לפרוז'קטור. ילד שמתקשה לגרוב גרביים כתינוק, יסבול יום שלם בבית ספר לא בגלל שהוא מתקשה להבין, ייתכן שהוא רק צריך לחלוץ נעלים.

האם כישורי למידה דומים לשיעור כישורי חיים שנלמד בבית ספר יסודי? 

אני מאוד אוהבת את כישורי הלמידה כי זה פחות לדבר על ויותר לעשות את. אני חושבת שיש הרבה קווים משיקים. אם נחזור לילד עם הרגישות השמיעתית אשר ישב בפינה, מבחינה חברתית עלולים לפרש את הבחירה שלו בהתנשאות ולהתנהג אליו באופן שלא מותאם לאישיותו. אם הילד הזה ידע להגיד: "חבר'ה, פשוט קשה לי עם רעש", יפתח לו שער עצום מבחינה חברתית וברור שגם הלימודים יהפכו מהנים יותר עבורו.

איך אדע אם אני צריכה לבוא עם הילד לשיעורי כישורי למידה?

אם את רוצה לשפר את יכולת התפקוד של ילדך וגם שלך כלפי הילד, להיות קשובה לעצמך, להכיר את האופן שגופך מדבר אליך ואומר כיצד נכון להתייחס ולעזור לילד,

מה מנבא הצלחה בטיפול של כישורי למידה?

רצון טוב ושיתוף פעולה. אם הורה רוצה ש"אתקן" לו את הילד, אני לא הכתובת. ההורים צריכים להיות פעילים ושותפים לתהליך, להיות חונכים לעצמם ולילדיהם, ולהבין שמדובר בתהליך, שהצלחתו תלויה בהורים ובילדים כאחד.

כמה עולה ללמוד כישורי למידה כתהליך?

מאחר והתוכנית כוללת מפגש  פעם בשבוע אשר יכול להתחלק לשניים אם נחליט שכך מתאים יותר, ומעקב ותקשורת בווצאפ ומענה הכי מהיר למצבים המתרחשים בשטח. המחיר הוא גלובאלי

 טווח המחרים נע בין 1,000 ש"ח לחודש בתהליך ליווי מא עד 2,000 ש"ח

אפשר לשלם על פגישה 45 דקות- בין 150 ש"ח ל- 250 ש"ח

התהליך ישפר את מערכות היחסים שלכם עם הילדים.

תפעלו באופן חכם יהיו לכם כלים לאתר את התשובה מה עושים בשניה זאת.

תהיו גאים ומסופקים במי שאתם.

תעזו לקבל תשובות אמיצות גם אם מסביב ירימו גבה.

תחושו שימחה גדולה והרבה אהבה

ושלווה גם ברגעי סערה.

מרגש, משמעותי, חוויה של סיפוק והנאה.

אני מבטיחה שצעד אחר צעד, תחושת "האני תקוע "תתפוגג, ותחליף אותה תחושה טובה, עם רוח טובה בנוסף להצלחת הילד להשתחרר מהמועקות שהיו לו בתחילת הדרך.