x

אפשרויות שיתוף

x

סנכרון ליומן שלי

x

צריכים עזרה בבחירת מטפל?

בדקו במגזין שלנו
אייקון צריכים עזרה בבחירת מטפל
x
x

דרגו את המטפל ועזרו לאחרים במציאת מטפל
תיבת בחירה ריקה אני רוצה להישאר אנונימי.ת
אישור בהזדמנות הבאה
x
אייקון פופאפ

יותר טובים בשיחה?

תתחילו 'לדבר את ההמלצה' וקבלו את הניקוד הגבוה ביותר על שיחת המלצה, תממשו את הנקודות בהזמנת פגישה ותחסכו כסף, שווה נכון?

אני רוצה לדבר את ההמלצה למדו עוד
x
אייקון פופאפ

מה מיוחד בממליצים שלנו?

רק מי שחווה טיפול עם מטפל שלנו ודרכנו, מקבל את האפשרות להמליץ הלאה-לך

מי הם?

הממליצים האלו הם שליחים שמפיצים את הטוב שחוו בטיפול, מוכנים לעזור לך להגיע היישר למטפלים המעולים שעזרו להם עם בעיה דומה לשלך, ויחסכו לך דרך ארוכה בחיפושים אחר הטיפול והמטפל המתאימים לך.

למה לצפות?

כמו בהמלצה מפה לאוזן אפשר להתקשר לממליץ שחווה תהליך טיפולי עם המטפל שמעניין אותך, לשאול כל שאלה ולהתרשם מהניואנסים שעוברים בשיחת טלפון אנונימית. הממליצים ממתינים לדבר איתך בשעות שהם הגדירו

תראו לי את כל ההמלצות שיחה עם הממליצים של
x
אייקון פופאפ

המלצה בשיחה איך זה עובד?

יש לך את הזכות הכי גדולה לתרום לקהילה. מתעניינים במטפל שלך יוכלו להתקשר אליך ולשמוע מימך פרטים על חווית הטיפול הכנה. פרטיותך חשובה לנו, לא נפרסם את הטלפון שלך בשום מקום ואם העדפת להשאר ללא שם, נכבד זאת. אנחנו מאפשרים שיחות עם כמה ממליצים על המטפל שלך כדי למנוע שיחות מרובות ודואגים לתחלופה כל הזמן. אפשר לבטל זאת בכל רגע

מתי הכי זמינים ביום?

שהכי קל לדבר איתכם בטלפון

תיבת בחירה ריקה אפשר להתקשר אלי גם בשבת
תיבת בחירה ריקה תיבת בחירה מסומנת אני רוצה להישאר אנונימי.ת
הסכמה 'לדבר את ההמלצה' על
x
אייקון פופאפ

תודה ששיתפת

וואו, איזה כיף שבחרת להפיץ את הבשורה ולהמליץ לעוד אנשים שהיום נמצאים בתחילת הדרך הנהדרת שעשית, מעריכים אותך וזה לא מובן מאליו. !
סיימת את תרומתך
אייקון פופאפ

רוצה לעזור לעצמך, למטפל שלך? לקהילה כולה ו...להרוויח יותר נקודות

'תדברו את ההמלצה'
10 נקודות ותצברו נקודות למימוש בהזמנת הפגישה הבאה
x

מרוצים מ- care point?

דרגו אותנו וכתבו מה אהבתם ועזר לכם למצוא מטפלים מעולים
תודה ששיתפת בהזדמנות הבאה
x

לכתוב הערה לעצמי

שמור
x

לכתוב הערה לעצמי

ערוך הערה
x

שגיאה

תוכן השגיאה

אישור
אייקון תפריט

כתבות מומלצות עבורך

גם גמילה זו שפה

ההורים נפרדו ובן ה- 4 הביע את עצמו בנסיגה לאחר שנגמל, זו היתה השפה שלו בדרכו הייחודית לומר שהוא מאוד
מעניין אותי להמשיך
טיפול רגשי לילדים

רוצה תשומת לב ולכן 'מפספסת' בכוונה - קושי בגמילה מחיתול

זה סיפור מקרה אמיתי מתוך הקליניקה של ענת אביב על גמילה מטיטולים בגיל 4.5,  ענת מדריכת הורים בראייה מ
מעניין אותי להמשיך
מתי להכין את הילד לאח שבדרך?

כיצד להכין את הילד לאח שבדרך?

מתי מתחילים להכין את הילדים לאח חדש? כמו כל דבר בחיים, הכנה מוקדמת מאוד עוזרת. איך כדאי לעשות את ההכ
מעניין אותי להמשיך

האם יש קשר בין שימוש בגראס ובגידות?

אולי מצאתם את עצמכם בבוקר שאחרי סטוץ עם חרטה קשה ורגשות אשם, לא מבינים למה עשיתם זאת כשיש לכם בן זוג
מעניין אותי להמשיך
לשיחה עם נירית לשיחה עם

הכל על אנקופרזיס- בריחת קקי ופספוסים

הורים מיואשים, מדברים איתנו ואומרים: "כבר ניסינו הכל, היינו עם כמה מטפלים ולא עזר, הוא עדיין מפספס קקי בתחתונים".
הורים מיואשים, מדברים איתנו ואומרים: "כבר ניסינו הכל, היינו עם כמה מטפלים ולא עזר, הוא עדיין מפספס קקי בתחתונים".
בשפה המקצועית קוראים לזה אנקופרזיס ועל כך מתראיינת נירית כורך, פסיכותרפיסטית CBT ומטפלת באומנויות, נירית תשתף אותנו מניסיונה בטיפול רגשי בנושא רגיש של בריחת צואה בקרב ילדים (אפילו ילדים גדולים) עפ 90% הצלחה גם במקרים עיקשים.

מה זה אנקופרזיס?

מצב שבו הילדים לאחר גמילה לא מתרוקנים בשירותים, אלא במקמות אחרים, בעיקר מכנים את זה בשפת העם "קקי בתחתונים".

תגובות רגשיות נפוצות מצד ההורים שלא יודעים כיצד להתמודד במצב כזה:

חשוב להדגיש, חלילה אין כאן האשמה להורים, הם הסובלם המרכזיים, בכל זאת החלטנו לשלב את המשפטים הללו למטרת שיקוף ונירמול הבעיה שקיימת בבתים רבים שמגיבים בצורה דומה.

  • שוב פספסת.. עם הבעה של אכזבה.
  • למה לא הלכת לשירותים כשהרגשת שאתה צריך- תחושת האשמה.
  • איך אתה לא מרגיש, מה אתה לא מודע לזה? האשמה ופליאה, חוסר הכלה.
  • הרי כבר הזכרת לך ולא הקשבת לי - תגובה שמראה ייאוש ואשמה.
  • מתי תעשה כבר בשירותים, לא נמאס לך  להיות מלוכלך? עלבון מעורב בייאוש ואשמה.
  • איך נלך איתם לטיול? ואם יברח ל באמצע, מה נעשה- חוסר אונים ובושה
  • לא מדברים על זה בבית שלנו, מעדיפים להתעלם מהבעיה והיא תחלוף מעצמה- חוסר ידע ממקום של התעלמות.

ממה אנקופרזיס נובע?

המון סיבות מגוונות, אך לפני שמגיעים לטיפול רגשי או טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT) צריך לשלול בעיה רפואית.
בדר"כ רצוי לשלב את רופא הילדים או רופא גסטרולוג בתהליך הטיפול הרגשי כי השילוב בין השניים מוביל לתוצאות יעילות יותר.
בין מגוון הסיבות ניתן לפרש בעיות רגשיות, אוירה לא נעימה של מתח וצעקות בבית (לא על הנושא הזה), לפעמים אלו תגובות ההורים לליכלוך והרגשה לא נעימה שנצרבה במוחם של הילדים וגררה בעיה התנהגותית שהושרשה עם הזמן.
הורים שהם חולי ניקיון כפייתיים (OCD) מתקשים להתמודד עם בעיות גמילה ויוצרים בעיות חמורות מסוג אנקופרזיס דווקא בגלל הרגלי נקיון כפייתי.
בהרבה מקרים זה רק עניין של הרגל להתרוקן בתנוחה מסויימת, נניח בעמידה ולא בישיבה, אז קשה יותר להוציא בשירותים מתוך הרגל פיזיולוגי.
אם אפשר בישיבה אבל רוצים רק בתיתול, יש כאן ענין של הרגל שקל לעבור בהדרגה לשירותים, הנחיה קלה והדרכת הורים מסיימת את הסיפור בהצלחה, ללא גרורות רגשיות משמעותיות שנצברות בזיכרון והופכות לבעיה ממשית.

למה "קקי בתחתונים" נחשב סימפטום עיקש שקשה לטפל בו?

מעורבים בטיפול הרבה גורמים סביבתיים ולא רק הילדים עצמם, אלא בעיקר תגובתיות של ההורים שנעה על הסקאלה בין כעס, ייאוש, אכזבה, האשמה, הבנה, הכלה, התעלמות.

מדובר בתופעה שהוחלט בבית שלא מדברים עליה, מעין וטו של שתיקה ותחום שמתביישים בו ולא משתפים בזה אף אחד מלבד בני המשפחה, אפילו הם מעדיפים לא לדון בזה.

כדי להצליח להעלים את הסימפטום נדרש שיתוף פעולה של הילדים, החברים, הצוות בגן או בית הספר, האחים ובעיקר ההורים,

לא על כולם ניתן לשלוט והעדינות סביב נושא נפיץ הופכת את הסימפטום לעיקש עוד יותר.

ככל שהסמפטום של "קקי בתחתונים" נמשך יותר זמן, כך קשה יותר לטפל בזה.

אבל בהחלט אפשרי ומצריך את כל המשפחה, בעיקר ההורים להיות סבלניים ולשנות דפוסי התנהגות, לסגל שפה חדשה והרגלים תומכים בבית.

איך הסביבה מגיבה לבעיה?

תלוי באיזה גיל מדובר. אם הילדים בגן, באופן מפתיע אף ילד לא צוחק על הילד שפספס וזה עבר בהבנה ללא שום בעיה חברתית.

אך בגיל בית הספר הילדים מבויישים הרבה יותר, מסתירים וגוררים פידבקים לא נעימים מהסביבה בקבוצת השווים, החברים.

לעיתים קרובות, תגובות הצוות מחמירות את התופעה וצריך לשתף אותם בהדרכה תומכת לתהליך.

בבית העניין דומה ואם קיים פער בתגובות בין אמא לבין אבא- זה עלול לפגוע בתהליך הגמילה מחדש.

סימפטומים גופניים, התרקנות לא מלאה, התנהגות כפייתית של הסברה ותזכורות מעיקות לשבת בשירותים- גוררים חוסר שיתוף פעולה וממאיסים את הפתרונות על הילדים שסובלים מהתופעה.

דרך מי מטפלים באנקופרזיס, בילדים או בהורים?

בעיקר דרך ההורים. שוב, תלוי גיל. בילדים צעירים עד גיל 6, כל עוד הם בגן, הטיפול מתרכז בעיקר בהורים ואין צורך לפגוש את הילדים.

בגיל בית ספר יסודי, אפשר להתחיל טיפול משולב הורים וילדים, לעתים מערבים את הצוות החינוכי בהדרכה תומכת.

בגיל 10 ומעלה, הבעיה כבר מושרשת והטיפול עובר בעיקר לילדים ומעורבות תמידית של ההורים.

איך מגיעים לדבר על נושא נפיץ ורגיש עם הילדים?

נתחיל בכך שבלי לדבר על הנושא עצמו, נירית אומרת שאי אפשר לטפל בבעיה.

אן ברירה ובקליניקה שלה מותר ורצוי לדבר על ענייני קקי, בכוונה קוראים לזה בשם הזה ולא מנסים לקרוא לבעיה בשמות עדינים יותר.

הטיפול מתחיל כאשר הילדים בוחרים לשתף את הרגשות בנושא שמעיק עליהם יותר מהכל,

כל עוד אין שיח משמעותי על הנושא- אין הגעה לרגשות המעורבים ואין שינוי.

הטיפול המתחיל בפו הרגשי, עובר למחשבתי ולפן ההתנהגותי, לכן צריך לדבר על זה מבלי להתבייש ובסביבת הקלניקה הכל מותר, בניגוד לבית שזה תחום שלא מדברים עליו.

משחקים המעודדים שיתוף יוצרים אווירה של פתיחות ושיח על נושא מעורר רתיעה.

בראיון המצולם בוידאו (לחיצה על התמונה בתחתית הכתבה), נירית מדגימה כמה דרכים לשיתוף פעולה בנושא רגיש,

הילדים בהחלט מבינים שיש להם מקום לשתף פעולה והם לוקחים את זה בשתי ידיים ופורקים רגשות.

איך ההורים מתנהגים ליד הילדים על הנושא בבית ומחוץ לבית?

ההורים מתביישים בזה יותר מהילדים וזה גורם לתחושת מבוכה גדולה יותר.

בתוך הבית ההורים יכולים להזכיר כל הזמן ולהראות סימני מצוקה, אכזבה, יאוש, כעס, ואפילו עונשים ופרסים על הצלחה או פספוס.

מחוץ לבית, משתיקים את השיח ומתעלמים כאילו לא קרה כלום. יש משפחות שנמנעות מיציאה לפעילות מחוץ לבית.

מתסתכל ומייצר דפוסים קשים של המנעות חברתית ואובד הביטחון העצמי.

עד כמה ניתן לסייע ולצאת מאנקופרזיס עם כמה שפחות נזק רגשי חברתי?

אפשר בהחלט. הכל בראש ובתגובות של הסביבה.

ככל שמושכים יותר זמן עם הבעיה של "קקי בתחתנים" כך הנזק החברתי, תדמיתי, רגשי שוקע עמוק יותר.

לכן מומלץ לבדוק את העניין בפן הרפואי ולא להתמהמה ולהמתין יותר מדי זמן ללא טיפול רגשי, קוגנטיבי והתנהגותי. כל האמצעים טובים ובעיקר לדבר על כך ללא האשמה.

בתחום של בעיות אנקופרזיס, הטחפול הדינאמי (פסיכולוגי) פחות יעיל ונדרשת התערבות עם פידבקים ומשימות התנהגותיות לאחר שהעלנו למעלה את הנושא הרגשי.

האם נדרש לשלב בטיפול רגשי גם טיפול רפואי?

בהחלט כן, אפילו ביקורים סדירים אצל רופא גסטרו.

טיפול תרופתי יכול להקל על תופעות עצירות, אבל מינון לא מותאם לאורך זמן, הופך את הבעיה לחמורה, כיוון שהילדים עוברים ממצב של עצירות- לשילשולים מטורפים. מאבדים שליטה על הרגשת הגוף בזמן יציאה.

הסימפטום יכול להשתפר ברמה ההתנהגותית, אבל אם במובן הפיזי קיים גוש בקיבה שלא משתחרר והתחושה של ההתקורנות לא הושלמה, זו בעיה שמפריעה להתהליך ההתנהגותי.

לכן שיתוף פעולה של רופא באופן קבוע וטיפול רגשי ביחד מצליחים למגר את הסימפטום בצורה מהירה יותר.

מהם סכויי ההצלחה ובמה זה תלוי?

בכל קליניקה הסיכויים להצלחה שונים, זו הסיבה שמטפלים רבים בוחרים להמנע מטיפול באנקופרזיס כי יצא לזה שם של טיפול עמוק ומעיק.

אבל ויש כאן אבל משמח, אפשר לסיים את הטיפול בין 10 ל- 20 פגישות ויש קליניקות עם אחוזי הצלחה גבוהים ובעיקר אם נעשה שיתוף פעולה של כל הצדדים.

ככל שהנושא כואב יותר, בעיקר להורים, כי הם יותר מגוייסים לתהליך וסיכויי ההצלחה גבוהים.

לחיצה על התמונה מובילה לראיון המלא עם נירית

מי עומד מאחורי המילים

נירית כורך פסיכותרפיסטית CBT ומטפלת באומנויות

בנימה אישית

אני אוהבת לטפל במקרים שיש בהם הצלחה מ- 0 ל- 100 שהפתרון שמקבלים משנה את כל החיים. לכן מגיעים אלי המקרים שהכי "מפחידים מטפלים אחרים" ואני לעומתם מתמודדת איתם עם הרבה רגישות, חוסר שיפוטיות והכלה כדי לגעת לעומק בושאים הכי נפיצים ועדינים. אני אוהבת לעבוד עם ילדים בשיתוף פעולה של ההורים, ככל הנשוא קרוב ללב ההורים, כך קל לי יותר לחבר אותם לתהליך והם מיישמים את ההמלצות להצלחה. בקליניקה שלי אני מגיעה ל- 90% הצלחה בנושא אנקופרזיס ועל כך אני גאה. בואו היום, תתייעצו ואפילו אם אתם רחוקים, רוב המשפחות מצליחות בטיפול מרחוק. נפגש פעמים בודדות כדי ליצור את החיבור ומשם הכל ממשיך אתכם ההורים בזום.

לפרופיל של נירית כורך
לשיחה עם נירית לשיחה עם נירית