קווים לדמותה של הפרעת ODD- קשב וריכוז

ראיינו את חדוה נבון, מדריכת הורים , מומחית בטיפול בלקויות למידה, קשיים בקשב וסרבנות-עקשנות ומטפלת רגשית בחרדות, כעסים והתפרצויות זעם.

חדוה השקיעה את 20 שנותיה האחרונות בחקירת תופעת הסרבנות והעקשנות, מה שמכונה באותיות באנגלית  (Oppositional Defiant Disorder ) ODD כמו כל תופעה בינלאומית עם ראשי תיבות.

מהם קשיי קשב וריכוז ADD או ADHD?

חשוב לזהות את המאפיינים כי לפיהם נדע אם כדאי לפנות לאבחון, אבל אל תהיו דוקטורים בעצמכם, המידע כאן הוא רק כדי לפתוח את הראש, חדוה עונה על שאלות קשות שמעניינות כל זוג הורים שיש להם קשיים בגידול הילדים, יתכן שאולי תזדהו עם חלק מהדוגמאות שהיא מספקת לנו.

קיים מגוון רחב של אפיונים עם מכנה משותף בקשיים בוויסות חושי ורגשי

מהם המאפיינים לזיהוי הפרעת קשב ADD או ADHD?

בתוך קשב וריכוז נכללים 5 תחומים עיקריים:

1. היפראקטביות- שזו תנועתיות יתר מאפיינת את האות H, מכירים את אלו שבועטים בכל דבר שנקלע לרגלם? הם רצים במקום ללכת, פתאום נעמדים בכיתה והשאר יושבים, קופצים על הספות בבית באופן מוגזם, כל סביבה הופכת מבחינתם לג'ימבורי ונמאס לכם כבר להעיר שיפסיקו, כי אצלם זה בלתי נשלט. כל אלו מתארים קשיים בוויסות המערכת התנועתית, מאוד תזזיתיים ומתקשים לשבת במקום אחד.
2. מוסחות יתר- הקושי להתמקד בדבר אחד ולא מצליחים להתעלם מהגירויים שמסביב. נוצר מצב של פיצול קשב וחוסר מיקוד בפעולות מורכבות שדורשות קשב רב. נניח שהתחילו להתפשט לקראת מקלחת ואז משהו משך את העין והם חצי ערומים שוקעים בעניין אחר עד שמשהו אחר מסיח את דעתם ומזמן שכחו שהיו בדרך למקלחת. עכשיו תנסו לחשוב על דוגמא מהלימודים...
3. אימפולסיביות- מגיבים מיד ללא יכולת בקרה מספיק טובה על התגובה שלהם. לא שולטים בפה שלהם במילים שיוצאות, כאילו אין מסננת של מחשבה, עלולים לקלל לעתים קרובות.
4. קשיים במיומנויות חברתיות- בעלי צורך חברתי מוגבר אבל לעתים לא קוראים נכון את המפה החברתית ולכן מסורבלים בתגובתם ויוצרים תגובות חברתיות פחות מותאמות לסיטואציה. חוסר טאקט זו אחת התכונות שמאפיינות אותם, אבל לא את כולם.
5. קשיים בתפקודים ניהוליים- יכולת התארגנות מבחינת ניהול זמן, מסורבלים בציוד ובארגון עצמם וסביבתם. זה מתחיל מהדברים הקטנים עד הגדולים שעוסקים במימוש עצמי ובהישגים בניהול החיים. סתם בקטנה, תביטו בתיק שלהם, הוא מסודר? הם בכלל יודעים מה יש בתוכו?

אז איך אדע האם אני או אחד מילדיי לוקה בקשיי קשב וריכוז?

זה לא מסובך, צריך לספור לפחות 3 התנהגויות שמופיעות בהתמדה ויש כאן עילה לאבחון.

ODD זו תופעה שזוהתה אחרונה והיא פחות מוכרת בקרב אנשי טיפול ובקרב הקהל הרחב.

ODD מתמקד יותר בתופעת ההתנהגות. תופעה שבאה לידי ביטוי בעקשנות וסרבנות יתר. מכירים אלה שמתנגדים מראש? אבל לא סתם התנגדות אלא סרבנות תוקפנית, עקשנות, מרירות והתפרצויות זעם.

מספיק רק ילד אחד כזה במשפחה כדי להתיש את ההורים, לסחוף את כל המשפחה לצעקות ולמהפכה. מאוד קשה לעמוד מולו, מול העקשנות והנחרצות שלו. רוב ההורים מגיבים ממקום אוטומטי ופגיע ולא באמת מבינים את המניע שלו.

יתכן שהילד יתנהג בריצוי בכיתה, יהיה הילד הטוב, המבין והאהוב, ובבית עם ההורים מתנהג בדיוק הפוך, מילד שקט ונעים יהפוך לסרבן דומיננטי שנעמד על שלו ברגליים אחוריות עם המון כעסים ושתלטנות.

עוצמת ה- ODD משתנה מאחד לאחר וזה תלוי בהופעת הסימפטומים:

אם הסימפטומים מופיעים במקום אחד, ההפרעה מוגדרת קלה וזה מה שמונע מההורים לגלות את הבעיה ולהתחיל לטפל; אם הסימפטומים מופיעים בשני מקומות – למשל בבית וגם בבית הספר – ההפרעה מוגדרת בינונית; ואם הסימפטומים מופיעים בשלושה מקומות או יותר, ההפרעה מוגדרת קשה.

חשוב מאוד לזהות את הסימפטומים ולנסות להתמודד עם התופעה בעזרת אנשי מקצוע מתאימים שבאמת מבינים את תופעת ה- ODD.

DSM הספר שמאגד ומגדיר את כל ההפרעות הפסיכולוגיות בעולם, הגדיר את התופעות שמכונות ADD ADHD כבר לפני 70-80 שנה, ב- 1994 הוגדרה ב- DSM לראשונה הפרעת התנהגות חדשה שכונתה - ODD ובעברית, תסמונת ההתנגדות.

אז מה חדש במחקר על התופעה ה"חדשה"? הרי נולדים אתה

הילדים האלו נוטים לאבדן שליטה עצמית, נטייה לוויכוחים אינסופיים לרוב עם מבוגרים כי קשה להם לקבל מרות, הם כל כך שתלטניים שהם לא מאפשרים לאף אחד לומר להם מה לעשות.

הם חייבים להגיד את המילה האחרונה והם גם לא מרפים עד שהם משיגים את מה שהם רוצים. וויכוח עם ילד ODD יכול להמשך שעתיים (אני לא מגזימה - 120 דקות).

ב- DSM כתובים 8 אפיונים שקיבצנו ל- 3 קבוצות עיקריות, אבל מספיקים רק חצי מתוכם כדי לענות על ההגדרה של תופעת ה- ODD

לראשונה ב- DSM בתוך גרסה 5 שיצא רק לפני שנה, הוגדרו הסימפטומים:

1. מצב רוח כעוס ורגזני – קבוצה זו כוללת אפיונים כמו איבוד שליטה לא פרופרציונאלי למצב, נטייה להתעצבן בקלות מכל שטות שלא מתיישבת עם החשיבה שלהם, נטייה להיות מוטרד בקלות, גסות רוח.
2. התנהגות וכחנית ומתריסה והתנהגות מתנגדת – קבוצה זו כוללת ויכוחים חוזרים ונשנים עם גורמים סמכותיים ועם מבוגרים, אי-ציות לחוקים, לבקשות ולדרישות, הצקה מכוונת והאשמת אחרים בטעויות והתנהגות לא נאותה שביצעו בעצמם.
3. נקמנות.

האם מצוין ב – DSM מה ניתן לעשות כדי לצמצם את התופעות?

לא ממש, בספר – DSM מציינים רק את הסימפטומים והאפיונים ההתנהגותיים ולא את השורש המניע.

לעומת ה- DSM היוקרתי, אני לקחתי את המחקר למקום אחר וניסיתי במהלך השנים לבדוק איך הילד תופס את העולם ומה המניע שגורם לו להתנהג כך.

נקודת המוצא של חדוה נבעה מתוך הבנה שתפיסת עולם בסיסית אחרת מנהלת אותם.

בזמן הצלילה לעולמם הפנימי גילתה שהילד משוכנע שהעולם חייב להתנהל בדרכו, תפיסת עולם שממוקדת בצרכיו ורצונותיו ומתקשה לראות את האחר.

בוויכוח הוא כל כך משוכנע שהצרכים שלו קודמים לאחרים, הוא עסוק לעומק רק בעצמו.

כשילד כזה הופך לנער ולמבוגר, הוא יחווה קושי גדול גם בזוגיות במעגלי תעסוקה עם מנהלים שמכתיבים לו מה לעשות, זו חוויה לא פשוטה שמשפיעה על כל החיים.

מהו הקשר בין סרבנות-עקשנות לבין אי נטילת אחריות?

אנשים סרבנים כעסנים לא ימצאו את עצמם במקומות עבודה ותמיד יספרו תרוץ לכך שהם עוזבים ולא מסתדרים עם התרבות הארגונית או האנשים או הנהלים או השכר...הכל חוץ מהם עצמם. הם לא לוקחים אחריות על עצמם וזו בעיה שאפשר לאמן ולפתור עם תרגול נכון.

קיים אצלם צורך עצום בשליטה במצבים ובאנשים.

הם חיים בתחושת חרדה עמוקה שאם הם יאבדו את השליטה, הם עלולים להרגיש חוסר אונים. ואין להם יכולת להתמודד עם תחושת תסכול וחוסר אונים וזו הסיבה להתפרצויות זעם בלתי נשלטות, הם מעדיפים לפעול בכל הכוח מאשר להישאר בחרדה של תחושת חוסר האונים המפחידה הזאת.

מה מאפיין אנשים הנוטים לעקשנות-סרבנות יתר?

יש להם נטייה לשאוף לשלמות, הפרפקציוניזם מאפיין אותם ואם הם מרגישים שזה לא הולך להיות מושלם כפי שהם מצפים מעצמם, הם מעדיפים לוותר על הכל. אז זה הכל או כלום, בקיצוניות של שחור ולבן, ללא קווי אמצע.

הפרפקציוניזם הזה מבטא חרדה עמוקה שהם לא מושלמים כפי שהם צריכים להיות  או כפי שהם חושבים שמצופה מהם.

מכיוון שאין מצב למושלמות, הסרבן-עקשן יעדיף לוותר על ההתמודדות כלל.

למה הצורך בשליטה כל כך משמעותי?

כדי לענות על השאלה זו חדוה חזרה עד לנקודת ההתחלה- הלידה של התינוק.

בחקר סיפורי לידה, הבינה את המקור.

גילתה שאחת הסיבות שיצרו את התופעה של סרבנות ועקשנות היא חווית לידה קשה.

תינוקות שנשארו יותר מידי זמן בתעלת הלידה יצאו כועסים על העולם. וכמובן עוד סיבות לסיבוכים בלידה שיצרו חווית פחד וחוסר אונים כבר בנשימתם הראשונה ותורגמו בעולם הבוגר לשליטה במצב.

התנגדות אוטומטית לפני שבכלל חשבו על העניין.

לילדי ה- ODD תהיה תגובה מתנגדת על כל דבר הכי קטן, תשובה אוטומטית תמיד תהיה 'לא' אפילו אם מדובר בפעילות שהיא חיובית וכיפית. הם מעדיפים להימנע ולכן מסרבים בתוקף לשתף פעולה. כשהם הופכים לבוגרים התשובה השלילית מתעדנת, אבל עדיין קשה מאוד לסחוף אותם למשהו חדש או פעילות שקצת סוטה מהנורמה הטבעית שלהם.

התגובה האוטומטית מהווה תגובה מידית למצבי לחץ וסכנה. כלומר הסרבן-עקשן מגיב להצעות, הזמנות, בקשות או דרישות כאילו הם מהווים סכנה עבורו, וכמו בכל מצבי סכנה הוא מגיב בשלוש צורות: מלחמה, בריחה או קיפאון.

מה עושים במצבים שהילד לא משתף פעולה עם מה שחשוב לנו?

מכירים את הסיטואציה של שגרת הבוקר בה אתם מבקשים מהילד להתארגן במהירות והוא מסרב? ברור, זו שגרת חיים של הרבה משפחות, לא רק לאנשי ה- ODD.

אחת הטכניקות להתמודדות, היא לגרום לילד הסרבן להירתם על ידי הכנה מראש או הבטחת צ'ופר שמאפשר למוטיבציה חיצונית להיכנס לפעולה.

ילדים שזמן מסך חשוב להם, יעדיפו להתארגן מהר כדי להספיק לשחק כמה שיותר לפני שיוצאים ללימודים לעוד יום מעייף.

גם התארגנות עם מוזיקה יכולה לעזור, בכל שיר שמתחלף עוברים לפעולת התארגנות הבאה וכך תוך 3-4 שירים מוגדרים מראש, מסיימים את הכל בלי מריבות.

יש לזה סוף? טיפול יכול לעזור?

התופעה לא נעלמת עם השנים אבל בהחלט מקבלת צורות שונות של התגלמות ההתנהגות בסיטואציות מנורמלות. טיפול יעזור רק אם המטפל מבין היטב את תופעת ה- ODD ויכול לתת מענה הולם, אחרת, התופעה עלולה אפילו להחריף.