כתבות מומלצות עבורך
לפני 20 שנה ויתרה על הבית וזה אוכל אותה מבפנים עד היום
עשיתי טעות, היא אמרה לי.
אני חושבת על זה כל הזמן, לא מצליחה להבין איך הסכמתי לחתום ולוותר על הבית שלי בגלל חוב של בעלי בעסק על 100,000 ₪
אני כועסת על עצמי, אוכלת את הלב, ממררת בבכי על החלטה שגויה שלא רציתי להסכים לה, אבל חתמתי וזה מלווה אותי בכאב עד הרגע הזה.
מה קרה מאז שמכרתם את הבית?
מכרנו בגרושים כדי לשלם חוב. הייתי על הקרשים ואספתי את עצמי למען הילדים כדי שלא ירגישו בלי קורת גג.
חיפשתי דירה להשכרה וכך עברנו מדירה לדירה במשך 14 שנה.
עבדתי בכמה עבודות כדי לפרנס את הבית, היה לי קשה אבל שרדתי.
ואיך הילדים הרגישו בכל המעברים?
הם הסתדרו איכשהו, אבל אני חזקה רק כלפי חוץ.
מבפנים אני אוכלת את עצמי וכועסת.
בעיקר כועסת על בעלי ועל עו"ד שהוא חבר של המשפחה.
הם לחצו עלי והכריחו אותי לחתום ולמכור את הבית לנושים.
הרגשתי שאין לי ברירה ואני חייבת, הייתי מעורפלת בסערת רגשות.
איך שמרת על היחסים עם בעלך למרות הכעס?
אני לא אוהבת אותו, כועסת עליו.
בזה להתנהגות שלו ולא מכבדת אותו.
הוא חי איתי בבית ואני לידו, לא איתו.
מה חשוב לך כרגע? למה התקשרת אלי דווקא עכשיו?
חשוב לי להפסיק את הלופ של המחשבות הקשות.
אני מגיעה למצבי חרדה, התקפים של פחד.
יש לי רגעים שאני לא מפסיקה לבכות.
בגילי, 62, אני כבר צריכה ליהנות מהחיים, מהמשפחה והנכדים.
במקום זה, אני עדיין עובדת וצריכה לשלם משכנתא עד גיל 80.
למה משכנתא? הרי אתם גרים בשכירות.
לא, לפני 6 שנים הצלחתי לשכנע את הבנק לתת לי משכנתא
לא יודעת איך הם הסכימו, אבל קנינו דירה קטנה.
אבל אני עדיין תקועה על הנכס ההוא שאילצו אותי לוותר עליו.
זה תוקף אותי בגלים בחיים, כמו עכשיו.
מה קרה עכשיו שהחרדה מתגברת?
הבן שלי מזמין אותי לחג, חמוד הוא מארח כל כך יפה.
הבעיה שהוא גר ביישוב שבו לקחו לי את הבית שלי
ואני לא מסוגלת לחזור למקום ההוא.
אני מבינה, ברור. את עברת טראומה וזה מחזיר אותך לרגע שאת משחזרת בראש ללא הפסקה כבר 20 שנה.
נכון. בדיוק. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה וכל פעם מתגברות המחשבות וחונקות אותי בדמעות.
צריך ללמוד לשחרר, עניתי לה.
בחזרה אל הטראומה כדי לפרק אותה
איך? זה לא קל. אבל בליווי ותמיכה של מטפלת רגשית שעובדת איתך לעומק התודעה,
את תוכלי ללמוד לסלוח לעצמך, לבעלך ולשחרר את העבר.
לחיות את ההווה למען עתיד טוב יותר, נקי ממחשבות מעיקות.
כל הרגשות והזיכרונות נצרבו לך במוח ובאסוציאציות מסוימות את נשאבת לתוכן שוב ושוב.
אפשר לפרק את האסוציאציות, להכניס פרשנויות נוספות.
כך את משנה ומחליפה מחשבות ושולטת בסיפור חייך.
אומץ
יש לך את הכוח והיכולת המלאה להגדיר לעצמך סיפור חדש שאת יכולה לחיות בו בשלווה.
את רק צריכה אומץ לפתוח פצע עם צלקת באמונה שהוא לא יכאב.
הכאב שלך מתחלק גם על המטפלת שתדע להחזיק אותו יחד איתך.
יחד, בתמיכה, בליווי ובכלים מקצועיים שתלמדי ליישם,
את תוכלי לצאת מהלופ הקשה שאת נמצאת בו כבר 20 שנה.
ספק בהצלחה ובעיית תקציב
את באמת חושבת כך? שאלה בפליאה.
אני לא רק חושבת אני בטוחה.
את חווה פוסט טראומה, ויש דרכים לטפל בזה. בסיכויי הצלחה גבוהים.
אבל אין לי כסף...
תמצאי את הכסף. כי אלו החיים שלך שאת חיה למען הילדים והנכדים.
שימי את עצמך לפני כולם, ותטפלי בכאב כדי שתוכלי להמשיך להיות שם עבורם.
הגוף זוכר את הכאב הנפשי ומגיב במחלות. החרדה זה הסימפטום הנפוץ ביותר.
כשהנפש שלך זועקת, הגוף מגיב.
אפשר לחיות גם אחרת, בשקט. זה אפשרי עם טיפול וליווי מתאים.