כתבות מומלצות עבורך
מיד אחרי השבעה של בעלה כבר היתה בזוגיות (עם גבר נשוי)
קונפליקט פנימי
איך יתכן שהלכה עם גבר נשוי בניגוד לכל הערכים שלה, חיה בקונפליקט פנימי עצום 10 שנים ומנסה לברוח מהמציאות, אך המחשבות קולעות אותה בתוך האהבה האסורה ואין לה רגע אחד של מנוחה ממנו וממערכת היחסים האסורה שיצרה לעצמה.
איך התחיל הרומן?
פשוט קרה, כל הקרובים לאט מתרחקים לאחר השבעה ואת נשארת לבד עם הבור הגדול שנפתח במותו.
מחפשת עוגן, על מי להישען. זה לא נכון להישען על הילדים כי את המשענת שלהם.
המון רגשות מציפים אותך מהתקופה המטלטלת שאת רואה יותר את בית החולים מאשר את הבית. זיכרונות שעולים ומחזירים אותך לרגע ההוא שפסקה נשימתו.
הכרתי אותו לפני, הוא היה שם, בהתחלה כידיד תומך, לשתף אותו בכאב, לומר את מה שבלב והוא ידע להקשיב.
תמך בי בכל רמה אפשרית, אפילו קנה לנו מצרכים בסופר ושילם חשבונות חשמל כשלא היה לי איך לשלם.
אהבת חיי האסורה
עם הזמן מצאתי בו את הגבר שלי, אהבת חיי.
הכרתי את אישתו, ידעתי שהוא נשוי.
גם היא ידעה שהוא בא אלי המון ואנחנו ידידים ממש טובים.
לרגע היא לא חשדה בו, כי הוא ידע להעניק לה תשומת לב ברמה מספקת והיא הכירה אותו כאדם נשמתי שעוזר להרבה אחרים וזה מתחבר לערכים ולאישיות שלו.
הילדים שלי הכירו אותו כחבר של המשפחה, אהבו אותו גדלו יחד איתו עם השנים.
רוב הזמן הוא אצלי בבית, עד שזה כבר הפך לזוגיות, מבחינתו זוגיות כפולה.
עם השנים, אישתו ידעה והעלימה עין.
היינו מתכתבים בטלפון ישן כזה ללא אינטרנט, עם מספר אחר שידוע רק לנו. הודעות SMS כאלו כמו פעם.
הבטיח לעזוב את אישתו
לפני שנתיים, החלטתי שזה לא בריא לי, רציתי שיעזוב אותי לנפשי ואני אסתדר בלעדיו.
הוא סרב לצאת מחיי בשם האהבה, אמר שאהבה כמו שלנו לא מוצאים שוב בחיים, כל הזמן הדגיש שנועדנו זה לזו וכך צריך להיות.
הבטיח שיעזוב את אישתו ויעבור סופית רק אלי.
לא רציתי את שיעזוב את אישתו, נזכרתי איך אבא שלי פרק משפחה והלך עם אחרת,
נזכרתי איך אמא שלי הרגישה נבגדת וננטשת ואנחנו כמוה, יחד איתה באותה הסירה.
לא רציתי לחזור על זה והפעם באשמתי. נלחמתי ברגשות שלי כדי שלא יעזוב אותה.
נלחמתי ברגשות שלי כדי שאוכל לשחרר אותו ממני ולהמשיך עצמאית בחיי.
זה קשה, לא יכולתי.
נפרדים וחוזרים
בכל פעם שהיה כותב לי הודעה בטלפון הסודי שלנו, הלב שלי היה קופץ והדופק עולה לשמיים.
מספיק שהיה כותב לי "הי, מה איתך?" הודעה סתמית כזו, מבחינתי זו ההבנה שהוא עדיין חושב עלי וכל ההשלכות של המחשבה מתרוצצות במוחי ומדרבנות אותי להגיב לו, וכך זה התנהל במשך השנתיים האחרונות.
נפרדים ומתראים שוב, נפרדים ונפגשים.
כל מפגש היה טעון רגשית וסוער כי זו תחושה שזו הפעם האחרונה ואני עדיין להוטה ואוהבת אותו.
החיים שלי הפכו לנפיצים. כל דבר קטן מדליק אותי ואני רותחת מעצבים משטויות.
מילכוד
לא יכולה איתו וגם לא יכולה בלעדיו.
הכנסתי את עצמי למילכוד מתוך עצבות של אובדן.
לא יכולתי להימנע מזה כי הייתי שברירית והוא היה שם לתמוך בי כשכולם המשיכו הלאה בחיים.
הוא אהב אותי ועדיין אוהב, מראה לי כמה הוא ראוי למחשבות שלי וזה עוד יותר קשה לוותר על נשמה טובה בעולם הזה, אדם מקסים, נסיך אמיתי.
לא פלא שאישתו לא עוזבת אותו ומחזיקה אותו עדיין, למרות הידיעה שאינו אוהב אותה.
הלוואי ויכולתי להפסיק לחשוב עליו
אני רוצה להשתחרר ממנו, מכל המחשבות.
אני רוצה להפסיק עם החרדות ולהיות חזקה.
הראש שלי לא מפסיק לעבוד, כל דקה ביום הוא נמצא איתי במחשבה וזה לא טוב לי.
יש דרך להחליף מחשבות, לגרום לי לשכוח אותו ולא לאהוב?
יש אפשרות כזו שאני מצליחה להתאהב בגבר אחר בזמן שהוא בראש שלי כל היום?
כשהנפש צועקת- הגוף מגיב
בהקשבה שלי לדבריה, הבנתי אותה.
רציתי לחבק אותה והסברתי לה שאפשר לשלוט במחשבות, לבחור יותר פרשנויות ולהגדיל אפשרויות.
הבנתי ממנה שאין לה אפשרות לממן טיפול רגשי – נפשי שינתן לה את הזכות לעבד רגשית את כל החוויות בעברה, את תחושת האשמה בשותפה לבגידה.
הסברתי לה שאם תזניח את הנפש, הגוף יתחיל לאותת לה וזה עלול לבוא בצורה של חרדות.
אני כבר בחרדות- היא מגיבה לי , זו הסיבה שהתקשרתי כדי להתייעץ איתך.