נטשה את ילדיה למען שפיותה

תדמיינו רגע זוג מאוהב בתחילת דרכו.

היא יפה ומושכת, יש לה טעם של חו"ל והוא צעיר מוכשר מעיירת פיתוח בישראל.

הכירו בניוזילנד ושם התאהבו.

השנה הראשונה כמו ירח דבש, המון חיזורים וליטוף של האגו.

בשנה השניה כבר נוצר הריון פרי האהבה הגדולה והם התחתנו.

החליטו לפתח בית ומשפחה בארץ זרה והיה להם אחד את השניה.

היא קרובה מאוד לאמה והוא הרגיש תלוש ולא היה לו שם יותר מידי חוץ ממנה ומביתו שנולדה.

הקנאה החלה לנקר בזוגיות.

בכל פעם שיצאה מהבית, הוא שאל לאן את הולכת, מתי את חוזרת ועם מי את נפגשת.

בהתחלה זה היה תמים, נשמע כמו דאגה. עם התקדמות היחסים התמימות הזו הפכה לאובססיה ומחנק.

תלות וקנאה

היא הרגישה שהוא תלוי בה, זקוק לה והיא כל עולמו. יש בזה נימה קלה של פירגון ואהבה עצומה אבל ככל שהקנאה גוברת, כך האהבה נעלמת והיחסים הופכים למטרד עבורה.

היא נאמנה לו אבל קשה לה לספוג את מבטי הקנאה ואת ההערות הפוגעניות שהוא מציף מידי פעם.

הם מתעמתים והעימות הופך אלים. אלים מילולית ופוגע באמירות שנאמרות מצד שניהם ולעיתים אלים פיזית.

השיא היה כאשר הוא דחף אותה על הריצפה כשהיא בהריון עם הילד השני והיא נפלה ונחבטה בראשה.

בגלל ההריון הגיעה לבית חולים והוא מרגיש את האשמה הגדולה ומתנצל.

הם נשארים יחד למרות הכאב והתסכול.

מחשבות על חזרה הביתה לישראל

היתה לו מחשבה לחזור לישראל. הבין עם עצמו שהוא לא יכול להמשיך לגור בארץ זרה ושאין לו שם אחיזה. אין לו חיים נורמטיביים והוא הופך יותר ויותר קנאי עד אובססיבי כלפיה.

התחיל ללחוץ על שיבה לישראל עם הולדת בנם.

במשך שנה, הוא תכנן את חייו החדשים, והכין לה תוכנית היכן יעבוד, איפה יגורו ומה היא תעשה בזמן שהוא יוצא לעבודה וישאיר אותה בבית לגדל את שני הילדים לבדה.

היא לא אהבה את הרעיון לעזוב את אמא שלה בניוזילנד ולעבור עם כל המשפחה לישראל, אבל לבסוף הסכימה והפכה אותו למאושר עם טיפת שפיות ועוגן בחייו.

הוא עמד בהבטחתו ומצא עבודה נוצצת בחברת הייטק עם תנאים נפלאים עבורם.

שכר דירה קרוב לאמא שלו ביישוב קטן ונידח בדרום הארץ.

מבחינתה המעבר היה הלם תרבותי, היא לא דוברת את השפה ולא מכירה אנשים.

ממקום של אישה פרודוקטיבית, עובדת ומנהלת חיי חברה, היא נאלצה לוותר על הכל ולחיות איתו במקום קטן ומשעמם שאין בו טיפת טבע כמו שהיא רגילה.

התוצאה היתה שהיוצרות התהפכו.

היא כנראה למדה ממנו כיצד לשאול שאלות מעיקות, התחילה עם תחושת קנאה שהתגברה ואימללה את שני ילדיהם כי היא אמא לא מאושרת בעצמה.

היא כבר בהריון שלישי ואומללה נורא, לא יוצאת מדירתם הקטנה ונאחזת רק בילדים ובשעות הערב כשהוא חוזר מהעבודה והיא כבר עייפה מלתחזק את מערכת היחסים.

ההריון מתקדם והיא עצובה, לכן מאשימה אותו על מר גורלה.

היא מתחילה לנקר בו ולהאשים בבגידה, מקנאה בו באופן דומה כמו שהוא קינא לה.

היחסים הופכים קשים, התקשורת רעועה.

אין לה כלום בישראל מלבד שני ילדיה והתינוקת שברחמה.

המריבות ממשיכות בעימותים קשים בכל ערב, הופכות יותר ויותר אלימות וכל זה נעשה מול עיני הילדים.

הקושי מחלחל גם אליהם כי אמא אומללה, אבא אובד עצות והמשפחה יורדת מהמסלול.

היתה פעם אחת שהיא ניפצה טלוויזיה מרוב כעס, הטלוויזיה נשברה בסלון והוא הזמין לה משטרה על התקף הזעם שיצא מפרופורציה וכולם בבית עדים למקרה.

הילדים בנסיגה, מתקשים להירדם בלילות.

מתחילה חרדה שהורסת את היומיום. כל אחד מבני המשפחה מחזיק בחרדה מכיוון אחר וכולם במערבולת שמתחילה ביחסים בין ההורים הכואבים.

התקף חרדה מרגיש כמו התקף לב ואין לה במי להיאחז עם מי לדבר.

הנטישה

בשיא השפל בסיום ההריון, היא מחליטה לעזוב הכל ולחזור לניו זילנד.

לפחות תצליח להציל את התינוקת שעוד לא נולדה למציאות העגומה.

הוא נבהל מהמחשבה שהיא תלך ותשאיר אותו בודד ולכן מאיים עליה שהיא לא תראה את שני הילדים לעולם והוא מתחיל לעבוד על הנפקת צו איסור יציאה מהארץ עבורם.

מיואשת, אומללה, עצובה ומלאת חרדות ומחשבות מעיקות היא נאלצת לעזוב אותו ולשאיר את שני הילדים בישראל ולטוס מכאן למען שפיותה.

אין לתאר את המחשבות הקשות שבפרידה מהילדים.

איך אמא מסוגלת להשאירם לבד עם אבא שלא מתפקד? איך היא מסוגלת לחיות עם עצמה וללדת את ביתם השלישית רחוק מהמשפחה?

היא מסוגלת בהחלט כי נותר בה עוד קצת כוח להגן על עצמה והיא עושה זאת למען עצמה.

היא לא יכולה להכיל את האלימות ומערכת החסים העגומה ומקווה שיום אחד אפילו בקרוב היא תצליח להעביר בחזרה אליה את ילדיה ולגדל אותם בנוזילנד.

במצב כזה שהמשפחה התפרקה הכל משתקף על הילדים שחזרו להרטיב במכנסים, חרדות קשות שמתגברות על אובדן אמא שלהם כי היא נעלמה בהרף לילה ולא ידוע מתי תחזור.

הגיע השלב של בקשת עזרה מקצועית

הסבתא, אמא שלו פונה אלינו לעזרה. זה אמנם מגיע מאוחר מידי אבל זו עזרה מאוד נחוצה.

דברו איתנו לשיחת הכוונה ללא תשלום כדי להבין מי הכתובת המקצועית בכל סיפור>>

היא מתארת את המצב הקשה מנקודת מבטה ומאשימה את האישה על כך שנטשה את ילדיה, אוי כמה זה נשמע נורא.

הדאגה המרכזית כרגע היא לילדים והיא מבקשת עבורם טיפול רגשי.

איך מתחילים לטפל במשפחה עם סיפור כזה קשה?

איך מסבירים לילדים בני 4 ו- 6 שאמא אוהבת אותם, היא לא עזבה באמת, היא תחזור וכל הטרגדיה הזו היא מקרית וזמנית.

המטרה בטיפול היא להחזיר את השפיות לאבא, כי הוא כרגע העוגן היחיד במשפחה החלקית.

הסבתא תלושה ולא יודעת כיצד לתפקד מלבד הכנת ארוחות וניקיונות.

האמא מדברת עם הילדים בשיחות וידאו ומראה להם את אחותם הקטנה.

אבל הכל נראה לא מציאותי וקשה להבנה.

בטיפול מול שני הילדים מחזירים להם את העוגן והשגרה בסדר יום מובנה כדי שלא יפחדו לאבד גם את אבא.

שני הילדים חוו נטישה וסובלים מחרדת נטישה.

האבא מבין שהוא לא יכול להיות כל היום בעבודה ועליו לרדת לחצי משרה ולפסיד הכנסה למען תחושת הביטחון של ילדיו.

למרות הכל, הוא עדיין אוהב אותה, נמשך ליופייה המפתה. הוא קרוב מאוד לטוס אליה ולהשלים איתה כדי לאחד את המשפחה.

האם ניתן למחוק את כל העבר הקשה ולחזור לחיים נורמטיביים כמשפחה?

האם ניתן לסלוח על האלימות?

את כל זה מעבדים בטיפול רגשי עמוק ברמה המשפחתית.

מקבלים כלים תודעתיים להתמודד עם החרדות ולאסוף את השברים.

הילדים תמיד ירגישו את המחסור, הצלקת שנגרמה להם לא תעבור, מטרת הטיפול ללמד אותם לחיות בשלום עם עצמם למרות החוויות הקשות שהם עברו ועדיין עוברים בילדותם.