גירושים זוועה

עברתי טלטלה רגשית ארוכה וקשה בשלוש השנים האחרונות. כך מספרת אמא לשניים.

עכשיו אני אחרי הגירושים אחרי ששרדתי בקושי במאבק משפטי, כלכלי, רגשי ואני באפיסת כוחות.

יש לי שני ילדים בן 7 ובת 10 והם מגיבים למשבר, כל אחד בדרכו ובהתאם לאישיות שלו.

הבת שלי בהתקפי זעם מטורפים, כל הזמן מתנגדת למה שאני אומרת לה והתחילה לקלל אותי ולהאשים אותי בכל מה שקורה למשפחה.

הבן שלי לעומתה, לקח את הקצה השני, מופנם ורגיש, ממעט לדבר ולהוציא את הרגשות שלו.

מה שהפה לא אומר הגוף מתנהג וזה הכי מתסכל.

הוא חזר להרטיב בלילות, לפעמים בורח לו בלי שבכלל ירגיש והתגובות שלי בלתי נסבלות מרוב שאני עצבנית על הבלגן בבית.

את יודעת למה את עצבנית, מה המקור לכעסים?

מניחה שכן, עברתי מחבש והתמודדתי לגמרי לבד בכל הסיוט שהגרוש שלי סחב אותי.

תביני, זה האבא של הילדים שלי ואני תקועה איתו לנצח.

וגם לא פשוט עם הילדים, אני איתם רוב הזמן ונלחמתי להיות איתם כי העמידו את האמהות שלי במבחן. רצו לקחת לי את המשמורת הטבעית על הילדים שלי, שלי!

נלחמתי בכל הכוח. עכשיו הם איתי ומסכנים. הם מקבלים אמא בחצי כוח וכל אחד ספג את הטלטלה ומוציא אותה עכשיו.

מה המטרה שלך עכשיו?

המטרה שלי להחזיר אותם למצב נורמלי, כמו אחרי המלחמה.

לאסוף את השברים ולגלות אותם מחדש.

אני תמיד במקום האחרון

ואיפה את בכל הסיפור הזה?

אני? אני לא נחשבת עכשיו. יותר מידי זמן שקעתי בסיוט של הגירושים ועכשיו תורם לקבל את אמא כמו שהם הכירו מאז ומתמיד.

נכון, בדיוק- עכשיו הם צריכים לקבל אמא מאוזנת, אוהבת, בטוחה בעצמה- אמא מנהיגה.

את מסוגלת להוביל את המשפחה במצב הנפשי שהגעת אליו?

לא יודעת. אני שבורה לרסיסים, מנסה להרים את הראש מעל המים עבורם.

תאמיני לי, אני כבר לא חשובה. הכל להם. הם הלב והעיקר והם זקוקים לטיפול רגשי כמה שיותר מהר.

רבתם מול הילדים?

כן, בוודאי. לאן יכולנו לברוח עם הכעס והצעקות?

מה הם ספגו בתקופה הזו?

הרבה מאוד כעס, צעקות, מאבקים בבית משפט, שיחות עם עורכי דין וגם קללות ולחץ כלכלי.

האם היה לכם זמן או סבלנות לעצור לרגע ולהתייחס לרגשות של הילדים?

ממש לא, היינו עסוקים בלהסתיר את הגירושים עד לרגע שהוא עזב את הבית.

לא היה לנו זמן להתעסק בזה בכל רכבת ההרים שעברנו, עכשיו אני רואה שהבן שלי ספג את כל המתחים שלנו בתוך גופו הקטן וזה יוצא החוצה בהתקפי זעם מצד אחד ומופנמות מצד שני.

עכשיו זה הזמן להשקיע בילדים.

שני הצדדים מסכימים לגשת עם הילדים לטיפול רגשי?

לא בטוחה, אולי הגרוש שלי יתנגד כי זה יעלה לו כסף.

אני מציעה את האופציה המהירה, היעילה וגם הזולה:

לטפל בך ודרכך להגיע אלי שני הילדים, לחסוך זמן וכסף ותראי את זה כמו טיפול משפחתי.

אבל הילדים שלי זקוקים לטיפול, אני בסדר, מתמודדת עם המצב, עברתי את זה ועכשיו אני שמה אותם בפוקוס.

טיפול הורי- המצב הרצוי

אני לגמרי מבינה את האינסטינקט שלך, האמת שהרוב מגיבים כמוך.

האמת היא שזו טעות לשם את עצמך אחרונה, כי הכל מתחיל בך.

הילדים שלך מחקים אותך ואת מודל לחיקוי, הם מגיבים לך.

הילדים מסתגלים מהר לכל מצב, אבל אם אין להם הורים מובילים, הם נעלמים בתוך הבלגן.

כרגע הילד שלך מבולבל, נכנס לפחדים.

נכון, הוא מאוד מופנם, בקושי יוצא מהבית, אין לו הרבה חברים והוא לא מרבה לדבר.

מתחיל לפחד בלילות, מפחד מהחושך, לא רוצה לישון לבד ונכנס למיטה שלי בכל לילה.

לאחרונה החל לפספס פיפי ונראה שהוא לא זוכר ללכת לשירותים בזמן אבל בעיקר מפספס בשינה.

לבת שלי הרבה כעסים לא מוסברים, התקפי זעם לא פרופורציונליים וקשה להתמודד איתה בכלל.

נראה שהנפש שלהם נפגעה והם עדינים מידי בכדי לבטא את זה החוצה במילים.

תחשבי כמה פגישות יעברו עד שהבן שלך ירכוש אמון במטפלת ויתחיל לדבר.

עדיף פי כמה שאת תקבלי את הידע וכל הכלים להתמודד עם כל משבר בבית. כי את הדמות המרכזית בחייו רוב הזמן את נמצאת איתו ולא המטפלת

אם הטיפול עובר דרכך, כולכם מרוויחים, בעיקר את.

את חייבת לחזק את הנפש הפצועה שלך, וכשאת תהי במיטבך, הילדים שלך מהר מאוד יחזרו לעצמם.

עובד כמו קסם, אבל זה לא קסם

זו עבודה קשה והמון תרגול בליווי ותמיכה של מטפלת רגשית שגם יודעת לטפל בך, ודרכך מגיעה לילדים.

את תחסכי זמן יקר וכסף כאשר תביני שאת צריכה להגיע לפגישות.

אם יותר נוח לך אפשר בערב בשיחת וידאו- כשהם ישנים.

נכון, את צודקת. לא חשבתי על זה כך.

אני גם לא בטוחה שאבא שלהם יסכים לממן להם טיפול רגשי.

על מי את ממליצה?

ומכאן מתחיל יעוץ בחירת מטפלת מתאימה עם ניסיון קודם מוצלח במקרים דומים לשלך.

אפשר לדבר עם נשים שעברו את זה יחד איתה ולקבל המלצה מפה לאוזן, רק בטלפון באנונימיות.

נשמע טוב, אני רוצה לקבוע כמה שיותר מוקדם.