שולט בו הפחד שהוא לא ראוי לה ומנטרל כל חלקה טובה

למה הוא מבטיח הבטחות ולא מקיים? למה כל כך קשה להתחייב?

איך הוא מצליח לחיות עם עצמו שיש לו תינוק שהוא לא מגדל?

רוב הנשים שיוצרות איתנו קשר לשיחות הכוונה למטפלים מעולים ומומלצים, לא פונות עבור עצמן, אלא עבור הילדים שלהן שנתקלים בקשיים רגשיים בגלל שאין אבא יציב בתמונה.

אתמול היתה לי את הזכות להקשיב לאבא כזה.

לשמוע ממנו את סיבותיו לסגנון החיים שהוא חי.

ולקבל הצצה כנה ונדירה לדרך החשיבה שלו, מה מנהל אותו ומדוע הוא פונה אלי להכוונה.

מדובר בבחור סביב גיל ה- 40, יש לו 3 ילדים משתי נשים שלא התחתן איתן.

הוא מרגיש תקוע בחיים והורס בעצמו כל דבר טוב שקורה לו.

ניסיתי להבין את המניעים שלו, להתחבר דרכו למחשבות שלו ולראות את החיים מנקודת מבטו, בלי לשפוט אותו,

רק להבין.

מסתבר שהוא בן בכור לאם חד הורית, גם היא נכנסה להריון מגבר לא יציב שמעולם לא היה דמות אב.

היו להם חיים קשים, והוא שרד מפנימייה לפנימייה כילד.

כל הזמן היה עסוק 'בלהסתדר' ולרצות אחרים כדי שיקבלו אותו.

כך גדל ואיכשהו הצליח לסיים 12 שנות לימוד ולפרנס את עצמו.

מעיד על עצמו שמעולם לא אהב אישה.

היתה לו מישהי לסירוגין כמה שנים, הוא בקושי התייחס אליה, אבל היא רצתה ממנו ילדים.

הוא הסכים כי היא תמיד היתה שם בשבילו, גם כשהתייחס אליה מגעיל.

בגלל שאף פעם לא הרגיש שאהב אותה, לא רצה להתחתן איתה ולא חי איתם.

כך נולדה לו בת ואחר כך עוד בן, והופעלו עליו הרבה לחצים שמהם ברח.

תוך כדי ההיריון השני (של האישה הראשונה), הכיר את אהבת חייו.

לראשונה בחייו הבין שהוא אוהב, וידע שהיא האחת.

בזוגיות הזו הוא רצה להיות איתה 'כמו שצריך', אבל לא ידע כיצד להתנהג וכל הזמן פישל.

הוא ידע בסתר ליבו שחובת ההוכחה עליו ולא רצה לאכזב, אבל אכזב כל פעם מחדש.

כל הזמן מרחף מעליו הפחד שיום יבוא והיא תגלה את השקר שלו,

על כך שהוא לא ראוי לה ואין לה שום סיבה לאהוב אותו.

כל חייו חיפש אהבה, ובעצם כל חייו הדף מעליו אנשים כי לא האמין שאפשר לאהוב.

כל חייו היה עסוק בחיפוש שייכות והתרפסות.

פתאום נופל בחלקו משהו טוב באמת, הפחד לאבד את זה מוביל לנבואה שמגשימה את עצמה.

הפחדים גרמו למחשבות, יצרו בדמיון שלו כל מיני מכשולים וקשיים שהיה ממציא לה רק כדי לא לגור איתה ולא להיות בזוגיות.

היא נכנסה להריון, נולדה להם תינוקת ובמשך ההיריון הוא נעלם לה.

לקראת סוף ההיריון, עשה כל מאמץ כדי לגור איתה אבל הרגיש שהוא כלוא ולא מאושר.

היה מאוד מאולץ ונתן לה את התחושה שהוא לא באמת רוצה להיות איתם.

תחושת המחנק היתה מאוד נוכחת ונכונה, הוא לא הסתיר אותה.

והיא הבינה את זה ושיחררה אותו לנפשו. לטפל בעצמו מכל מה שעבר ויצא מתוסבך.

מאז הם נפרדים וחוזרים כמה שנים וכל פעם זה באשמתו.

היא נורמטיבית, מבינה אותו, מראה אהבה ומוכנה לסלוח לו כדי שיהיה אבא לילדה.

אבל הוא, עסוק בלשנוא את עצמו ולהרוס כל חלקה טובה.

בכל פעם שהוא מתנהג יפה ומקרב אותה אליו, הוא הורס ומרחיק כפליים.

פוגע בה בכל הזדמנות ונעלם לה מבלי לומר כלום.

נמצא במקביל עם נשים אחרות, רוצה לכבוש עוד ועוד בחיפושיו אחר אהבה.

יודע שמצא את האישה, שהיא אהבת חייו,

אבל הפחד שהוא לא ראוי לה, מנטרל אותו.

אפילו מינית הוא פחות מתפקד איתה, רק איתה. והיא מרגישה דחוייה.

מדבר על פחד וחרדה מפגיעה, בורח לשתיית אלכוהול כי זה המפלט.

גר עם אמא שלו, פחות מסתדר איתה, אבל אין לו ברירה.

הבנתי אותו היטב, הבנתי את כל הגורמים וההשלכות לחוויות חייו.

שאלתי אותו שוב, מה אתה רוצה להשיג בטיפול עכשיו?

הוא ענה שהוא רוצה להשיג את עצמו, כי אותה כבר הפסיד.

הוא לא רוצה להיות תקוע ולא לדעת לקבל החלטות,

בגלל מה שחוסם אותו מלמשוך אליו אנשים טובים, חיוביים שבאמת מקבלים ואוהבים אותו.

הבין שהבעיה שלו עם עצמו, מבקש טיפול פרטני בלי קשר לזוגיות.

הבעיות שלו צפות בכל תחומי החיים... זה מסתכל אותו.

זו הפעם הראשונה שהוא מבין שהוא זקוק לעזרה. נמצא בתחתית השפל.

ביקש ממני שאחבר אותו למטפל מעולה לפגישה קרובה, כי עוד רגע הוא ירגיש מעט יותר טוב ושוב יוותר לעצמו ויברח למשהו אחר ויפספס את הרצון לטיפול עמוק.

הבטחתי לו שלא אוותר עליו ואחבר אותו במהירות,

ובמקביל ארצה לדעת מה איתו ולוודא שהוא מתמיד.