למה כל כך קשה לנו להקשיב לאחרים?

למה קשה לנו להקשיב?

ראשית האגו – אני יודע ואני צודק

שנית הגוף שלנו – הגוף שלנו דרוך רוצה לזוז

שלישית הנשימה – קצב הנשימה שלנו משתנה, האוויר שאנו לוקחים נתקע ולא מגיע לבטן

הרווח הנקי מהקשבה אמיתית

אני מזמינה אתכם לוותר על "האני יודע ואני צודק", לשים לב לתחושות שעולות לכם בגוף, לשים לב לנשימה שלכם. להקשיב עד הסוף ועוד קצת, לנשום ולשקף את מה שנאמר.

ההקשבה היא תהליך שעוזר לנו לתשומת לב ומכוון אותנו לנוכחות, לשפה, לגוון הקול, לשפת הגוף, לסגנון הדיבור, לתחושות הגוף, לרגשות ולמה שלא נאמר.

ללא ספק ההקשבה עוזרת בתקשורת בחיים האישיים עם הסביבה.

במקום לחשוב מה לענות, פשוט תקשיבו

אני מדברת על הקשבה ללא שיפוטיות וביקורת, וזו מיומנות שדורשת תרגול. כי בדרך כלל אנחנו חושבים מה לענות ולא מקשיבים, זה האוטומט שלנו. הדרך לעשות זאת היא על ידי תרגול מול כל אחד.

בהקשבה שלנו לאחר אנחנו מביטים בפניו של האדם מולנו. אנחנו יכולים להכיל את מה שהוא אומר ולא להתפרץ ולקטוע אותו, אנחנו בתשומת לב לנשימה שלנו. כשאנחנו מרגישים צורך להגיב, אני מזמינה אתכם לקחת נשימה, ואולי עוד אחת, כך נוכל להיות עם האחר, בלי מחשבות מה אני אענה לו, מבלי להשוות, מבלי לשפוט, זה נקרא הקשבה בצורה "ריקה".

כשאני מקשיבה לאחר אני לא עוסקת בפרשנות, אלא מתבוננת במה שעולה לי או בי. שימו לב ההקשבה לאחר מעלה בנו תחושות ורגשות, לעיתים הזדהות ולעיתים התנגדות מה שעשוי להסית את ההקשבה שלנו לעצמנו. תשומת הלב שלנו ממוקדת במי שמדבר. ההקשבה לאחר אינה אומרת שאנו מסכימים עם דבריו, אנחנו מקשיבים במטרה ל"היכנס לנעליו", ללמוד משהו מעולמו של האחר.

כמה נקודות למחשבה על הקשבה

• כשאני מקשיבה אז כולי הקשבה, מבלי לחשוב על מה אני הולכת להגיד, מבלי לייעץ ולשאול שאלות סקרניות, מבלי להטיל ספק ומבלי לדאוג שלא אבוא לידי ביטוי.
• כשאני מקשיבה לאחר אני נינוחה, שלווה ונעים לי יותר עם עצמי, ולאחר גם יותר קל לומר את כל מה שהוא מתאווה, כי לא מפריעים לו ולא שופטים אותו.
• כשאני מכוונת להקשבה לאחר אני מרפאה אותו. אני לא חייבת להתערב בנאמר פשוט מקשיבה למה שנאמר ומה זה מעלה בי. ולפתע כמו קסם אין לי צורך להתערב ומה שרציתי לומר כבר ממש לא רלוונטי.

אל תאמינו לי – תנסו, זאת חוויה יוצאת דופן. לשיחה אישית לחצו כאן >>