מה קורה באימון שמשנה דפוסי חיים

אתי ספרי לי על המקרים הנפוצים שאת פוגשת בקליניקה:

אנשים שרוצים להגביר  את הביטחון העצמי וההערכה העצמית מספרת אתי. כל חייהם חיו בגישה שהם פחות מהשאר וזה היה נראה להם בסדר, אבל כשמתבגרים ומגיעים לצמתים משמעותיים בחיים,מבינים שלא כך הם רוצים לחיות ורק אם הביטחון העצמי היה יותר גבוה, אז ההחלטות, הבחירות וכל מסלול ההתנהלות שלהם בחיים היה נראה אחרת.

הרבה נשים פוגשות אותי על הרקע של הגברת הביטחון העצמי דווקא אחרי שהן מתחתנות ומתמודדות בזוגיות סבוכה ורוצות להביע את עצמן ולעמוד על שלהן, אבל משום מה הן פחות מסוגלות לנהל ויכוחים, נוטות לוותר ולספוג- מוותרות על האינטרסים והרצונות הפרטיים שלהן לטובת בן הזוג והבית, כך גם המצב משתקף במערכות יחסים בעבודה. . הן מרוויחות פחות, יוזמות פחות וכתוצאה מכך גם נהנות פחות מהגשמה עצמית.

הרבה נשים מספרות לי שהילדים הם מפעל חייהן, ומוצאות בהם את כל רגעי האושר.

לתלות את האושר בילדים דווקא נשמע לי הגיוני, מה לא בסדר בזה?

נכון, אבל לא כאשר כל חייך תלויים  בילדים. תחשבי מה קורה כאשר הילדים מתבגרים והם לא עושים מה שאנחנו רוצות, אלא בדיוק להפך- מורדים ומנסים לבחור את חייהם בעצמם ללא תלות באמא הדאגנית והמסורה שנתנה להם את כל חייה?

אז הנשים  הללו, מגיעות אלי, מנסות להבין היכן טעו בדרך, למה השקיעו את כל כולן רק בגידול הילדים, והקריירה (אם בכלל היתה להן קריירה), תפסה מקום שולי, ואין להן במה להיאחז. כשהילדים בעצמם עוברים את 'משבר גיל ההתבגרות' והם דורשים בכל תוקף פרטיות ועצמאות.

לנשים הללו קשה להתמודד עם מעגל הקרובים בחייהן, הן לא ממש יכולות לספר על כך לסביבתן הקרובה, כי עד היום ניסו להסתיר את ההרגשה ולצייר תמונה חיובית, "אצלי הכל מצויין", מה אם מישהו ידע את האמת והכל יתנפץ להן בפנים... רק המחשבה על כך קשה להתמודדות, אז בוודאי שלא יביעו את עצמן כך ברבים.

מדוע כל מה שקורה לנו משתקף במערכות היחסים שלנו?

הכל משתקף במערכות יחסים, אומרת לי אתי, לפעמים מערכת היחסים היא של  האדם עם עצמו כמו לדוגמא: מערכות יחסים עם כסף, עם חרדה או עם התמכרות, אלו מערכות יחסים שמשפיעות על כל ההיבטים בחיים שלנו.

אתי סיפרה לי על מקרה נפוץ והיא מצטטת אישה שאמרה: 'החיים בשבילי זה מכלול של  קרבות' ומי שמצליח להוציא אותה משלוותה, זה בעיקר בן הזוג שלה להם ילדה אחת.

לימדתי אותה להתבונן על חייה 'במבט על' ולקחת אחריות על ההחלטות, להבין שהכל תלוי רק בה ויש לה את הכוח והיכולת לשנות.

הייתי צריכה להוכיח לה שאם היא תיקח אחריות היא תבין שהכל תלוי בה. ובאמת היא גילתה בתהליך שלם מול עצמה שהיא לא כל כך חסרת אונים מול בן הזוג שלה שמשגע אותה. היא שינתה גישה, עשתה סוויץ במוח והחלה להתמודד מאשר לוותר.

בהתחלה הייתה התנגדות מצידו, היא נעזרה בי המון, הייתה מתקשרת לשיחות ומגיעה אפילו פעמיים בשבוע לקליניקה ללבן בעיות ולבצע סימולציות מולי.

בשורה התחתונה היא הצליחה לשנות את התגובות שלה למה שהוא עושה או אומר וזה השפיע על היחס שלו  כלפיה והרוויחה את הזכות לעמוד על שלה, לראשונה בחייה היא התחילה להביע את עמדתה, לשמור על היחסים ולהשיג את רצונה.

מאז היא מספרת לי שהשיגה שליטה על חייה, רגשותיה והתנהגותה. היא כבר לא חשה מאוימת ומטולטת מכל התבטאות של בן הזוג שלה.

אלו עוד מקרים נפוצים את מאמנת?

היו גם נשים שהתוודו על אלימות מכל הסוגים, פיזית, מילולית, רגשית ויש גם אלימות כלכלית כנגד האישה.

לא פעם בן הזוג הוא המפרנס, בעיקר כשהילדים קטנים והן רוצות להיות בבית אתם, ומתוקף סמכותו הוא מחזיק בחשבון הבנק ושולט בכל הוצאות הבית בקמצנות ולא מאפשר לה את זכות הבחירה, ההחלטה מה לקנות לעצמה או לבית, אולי כי הוא חושש שהיא תבזבז יותר מידי כי היא לא מעריכה את עבודתו הקשה בפרנסת המשפחה.

מה אפשר לעשות כנגד אלימות כלכלית במשפחה?

גם על נושא כזה אפשר לגשר אילו רק ידעו הנשים לעמוד על שלהן, להביע את עצמם עם נימוקים משכנעים ולדרוש את המעמד השווה מול בני הזוג שלהם .

אני עובדת איתן על מערכות היחסים שבראשית הנושא עומד עניין ביטחונן העצמי. לא פשוט להרים אישה מהרצפה שהיא מלאה בדמעות על חייה שלא באמת בחרה.

זה אכן קשה אבל בהחלט אפשרי, אתי מספרת ונזכרת בדוגמא נוספת של אישה שעברה תאונת דרכים עם החלמה ושיקום ארוכים, גם סיפור חייה מאופיין במחסור כלכלי והקושי הרגשי מביא אותה לכאוס, עד כדי כך שהיא בקושי מתפקדת.

בתהליך היא עבדה על תחושת חוסר האונים, שהיא לא כזאת מסכנה כמו שהיא בוחרת להיות קרבן , ויש לה שליטה מלאה על מה שהיא רוצה לעשות. היא התחילה לקחת יוזמה וכמו הסיפור של האישה בדוגמה הקודמת גם היא השיגה שליטה על מצבה.

הצורך הבסיסי מתמקד בהגברת הביטחון העצמי ושינוי דפוסי התנהגות  ששנים ניהלו אותה, ומעכשיו לקחת אחריות ולקבל שליטה כדי להפוך מפאסיבית לפרודוקטיבית.

מה קורה בתהליך האימון שמשנה דפוסי חיים שלמים?

בתהליך האימון אני בעיקר משקפת להן את המציאות האובייקטיבית, מבלי לומר להן מה לעשות, אני רק מאמתת אותן עם המציאות, ולא שוכחת שגם אני בן אדם כמוהן, והשאלות מכוונות אותן בדרך האישית שלהן לתשובות שהן חיפשו.

ככל שהתהליך מתקדם, אני יורדת לרזולוציות עמוקות של שיקוף והכוונה בשאלות יותר פרטניות שמביאות אותן להבנה והכרה עצמית כיצד הן מונעות ולמה?

נחזור לסיפור של האישה הראשונה - התהליך גרם לה להכיר את עצמה, את המניע ולהבין 'איך יתכן שהכל קרה רק לי', לקיחת אחריות ופחות להאשים את האחר.

איך את מסבירה שפתאום היא נפתחה, אחרי שנים ששתקה כדי לא להתמודד עם המציאות?

היה לה קל לדבר באימון כי אני לא שיפוטית ולא מייעצת, היא הייתה צריכה את ההקשבה המלאה והאמפטיה שאפשרה לה לדבר באופן גלוי ופתוח על הכל.

 יש משהו בהקשבה שגורם לריפוי. השאלות במהלך האימון גורמות לה להבין בעצמה, ואני אצטט כאן את מורתי נטאלי בן דוד 'גדולתם של אנשים נמצאת בתוכם פנימה'. הן יודעות מה הן היו רוצות ועצם השיקוף והשאלות נותנים תוקף לתחושה וההרגשה שמביא אותן לפעולה.

היא אמרה שהיא כבר לא צריכה להוכיח אותו על טעותו, היא לא זורקת את האחריות על הבן זוג אלא לוקחת אחריות על עצמה וזה מה שמאפשר לה לנקוט בפעולה ממקום רגוע, עם ביטחון עצמי וכך היא שומרת על האינטרסים שלה ועל יחסים טובים עם בן הזוג שלה.

הכל קשור לילדות ולסביבה בה גדלנו , ברגע  שהיא מבינה  שהכול שייך לעבר, היא מגלה שהיא לא חסרת אונים מול בן הזוג במערכת היחסים.

מה היו תוצאות האימון משנה דפוסי חיים?

לבד היא התחילה לחיות בשלום עם עצמה, היא מרגישה מוערכת יותר והתחילה לנהל תקשורת טובה יותר עם בן הזוג שלה.

היא הבינה שכל הקשיים שהיא חווה היום, נבעו מהילדות שלה. לכן לא האמינה שאוהבים אותה ולא נתנה אמון באנשים. מול החברות שלה היא תמיד היתה האוזן הקשבת ולעומתן נתקעה בעמדה של מספרת 'סיפור ורוד' ולא נעזרת באף אחד, היא הייתה פחות משתפת יותר מקשיבה.

מאז האימון היא הבינה שהיא יותר רגועה, יותר תקשורתית וחברותית, מצליחה לנהל שיחות ענייניות והבינה שהבחירה לחיות את חייה היא בחירה שלה כפי שהיא רוצה ולא ניתן לשנות את העבר, אבל על ההווה היא יכולה להשפיע.

היא אמרה לי בסוף התהליך: 'הצלחת להדביק אותי ברוגע ובשלווה שלך'.

נפתחו לה המון אפשרויות והיא כבר לא מפחדת לקבל הצעות עבודה, פתאום היא משתפת שקשה לה מתחילה לטפל בענייניה, היא יותר אקטיבית ויוזמת ומנהלת את חייה. מעולם היא לא ניהלה את חייה, אבל עכשיו היא לוקחת פיקוד.

Satya* בסנסקריט: אמת, חוויה מלאה. בפאלית: קשב