כמו איבר מגופי

אני חושבת שהמונח הזה נולד בשלבי ההריון, כשהעובר הוא גוף חי שמתנהג כמו איבר בגוף האישה.

כשנולד התינוק והוא יונק ותלוי באימו ב 100% היא ממשיכה לחשוב עליו כעוד איבר מגופה ולכן הביטוי הזה מקבל משמעות כפולה: לאהוב אותו כמו שאוהבים את עצמנו (אולי אפילו יותר),

לעשות למענו כל מה שצריך לספק את צרכיו, לחיות את החיים עם עוד אחד, בלתי נפרד מאתנו.

נשמע לך מוכר?

לפעמים נשים אומרות את זה גם על בני הזוג שלהן, אם מדובר ביחסי תלות וצמד שנראה כאילו חיברו ביניהם לכל החיים. אני לא בטוחה שזה חיובי, אבל לרוב אנחנו אומרות את זה כדי להמחיש עד כמה אנחנו קרובים וצמודים.

אהבה חונקת

הפעם אשתף אתכם על אישה בת 32, הבן שלה בן 6 והיא נשואה לבן זוג מקסים.

בנם קשור בעיקר לאימו, לא עוזב אותה לרגע וצריך לראות אותה כל הזמן מול עיניו.

מיומו הראשון הוא ישן איתה במיטתה, כשגדל המיטה כבר לא הספיקה לשלושה ואביו החליף איתו מיטות. כלומר אבא ישן בחדר שלו במיטת הילדים והוא ישן במיטה הזוגית לצד אימו.

הילד מקנא לאימו, לא מסכים לראות את אמא מחבקת את אבא וזה ניכר אפילו שהוא מפריד ביניהם כשהם יושבים זה לצד זה על ספת הסלון.

כשהיה תינוק, זה עוד היה מובן, אבל ההפרדה הזו לא נעשתה מעולם והקטנצ'יק ממשיך לקנא לאימו ומסרב לאפשר לה להיות קרובה לאביו. וואו, כמה סבלנות זה מצריך מאבא שלו.

המשפחה מתרחבת

מתי הנושא הופך מורכב עוד יותר? כשהמשפה מתרחבת.

האם בהריון מתקדם והם מצפים לתינוקת.

הילד בן 6. עד כה היה המלך של הבית, בשלב הזה הוא מתרגש ומצפה,

הוא לא יודע איך ירגיש כאשר אמא תחלק את זמנה בין שניים, כאשר אחותו הקטנה זקוקה לה יותר, איך יתמודד, איך יתגבר על הקינאה לאחותו אם הוא ממשיך לקנא באביו?

עוברות לה בראש מיליון מחשבות מעיקות, היא בסחרחורת המחשבות על הנטל הגדול שיפול עליה מצידו ומצד התינוקת.

המחשבות לא מניחות לה והיא מתדרדרת לחרדה.

דיכאון בהריון

החרדה שאינה מטופלת בזמן ההריון הופכת לדיכאון שעלול להחמיר לאחר הלידה.

הכל על כפתיה, בהרגשתה ובמציאות.

בעודה מבינה וחווה את התלות האינסופית, מנסה בכל דרך העולה על רוחה, לקרבו לאביו, אך הילד נצמד רק אליה.

מרגישה אבודה, מרבה לבכות.

היכן טעתה כשחשבה שהיא עושה טוב כשנתנה לו את כל הזמן ותשומת ליבה?

רצתה להיות האמא המושלמת ויצרה לעצמה עוד איבד בגופה.

אבל זה "איבר" שמשתלט, יש לו פה והוא מביע דעתו, מתנגד, מתרגש ונוכח בבית בכל רגע נתון.

בקשה לעזרה טיפולית מקצועית

במצב כזה, היא פונה לקבל עזרה. חוששת ממה שעלול לקרות ויודעת לראות את העתיד המפחיד.

אוהבת את בנה אבל מתייסרת מרוב התלות שלו.

רוצה קצת שקט, להיות לבד עם עצמה.

לשתות קפה בנחת. להתקלח בשקט.

להתייחד עם העובר בהריון.

להיות עם בעלה כמו שרצתה.

להרגיש עצמאית, חופשיה ואהובה.

אהבה בריאה ומחזקת, לא אהבה חונקת.

מחשבה בוראת מציאות

איך אפשר להשיג לעזור לה להשיג את המטרה הבסיסית?

בטיפול ממוקד אך אינטנסיבי, ללמד אותה להגיב אליו בנועם ולאפשר לו עצמאות מדורגת בשלבים.

לחשוף אותו לפעילות חוויתית עם אביו כשהיא לא נוכחת.

ללמוד כלים שיעזרו לה לחשוב על העתיד בצורה חיובית, למרות שהמחשבות הקשות נראות לה יותר מציאותיות.

המחשבות הטובות, יוצרות מציאות חדשה טובה, מאפשרות לה לבחור את תגובותיה והתנהגותה.

זה ממש דומה לנבואה שמגשימה את עצמה.

גם את המטרות שלך אפשר להשיג בטיפול רגשי משמעותי, מכאן מגיעים אלי לשיחת הכוונה ללא עלות>>