כתבות מומלצות עבורך
הלו, מישהו מבין אותי? על הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים
איך יודעים שההמלצה אמיתית? על תהליך ההמלצות באתרנו
אמרו לי: "מטופלים לא ידברו ולא ימליצו, אין על מה לדבר"
נקודות שוות כסף! מדוע כדאי לכם להמליץ על טיפול טוב שקיבלתם
הסיפוק שבשיתוף - על הקשר בין אנשים סביב המלצה אישית
דיכאון אחרי לידה – בואי נדבר על זה.
מה מספרים לך לפני
ההתרגשות סביב ההיריון הייתה עצומה וכמו כולן, רצית להגיע ללידה המיוחלת ושתעבור בקלות ונדמה לך שהכל יגמר כשיצא העובר. זהו- את אחרי.
עכשיו, הציפיה החברתית היא שתהי מאושרת ובהודיה, בתחושה שקרה הדבר הכי טוב בעולם, כולם מברכים במזל טוב מכל עבר ואת צריכה להמשיך עם הפלא שנולד.
מה לא מספרים לך לפני
המציאות שונה לגמרי, את עוברת חוויה מטלטלת רגשית ושינויים מאוד משמעותיים כמו העצמאות שנלקחת מימך. את לא מזהה את הגוף שלך, פתאום יש חלקים בגוף שלא מתפקדים אותו דבר, הרגלי השינה שלך משתנים, אפילו המקלחת מוגבלת בזמן. אין לך זמן לבשל לעצמך ואת חוטפת פה ושם ממה שבא ליד.
בנוסף לכל אלה, הרי הפסקת לעבוד, לכן סדר יומך משתנה לחלוטין, כל כולך למען התינוק שלך ללא לו"ז ברור, אין לך יום ואין לך לילה - אין לך זמן פנוי לעצמך.
את מתעוררת למציאות אחרת ממה שציפית, ממה שהחברה מצפה מימך ואת מרגישה בדיסוננס גדול שאת לא יודעת להסביר אותו.
שלוש רמות של הפרעות במצב הרוח
בספרות המקצועית מחלקים את השינויים במצב הרוח לשלוש קטגוריות,
(1) דיכדוך לאחר לידה, שהסיבה לכך הורמונלית. מכירה את היום השלישי המפורסם?
80% מהנשים חוות אותו, השיא שלו מתרחש ביום הרביעי או החמישי ולאחר כמה ימים הוא עובר מעצמו.
(2)פסיכוזה, שזו הפרעת מצב רוח קיצונית מאוד נדירה ופוגעת בכ- 0.1% מהאוכלוסיה.
במצב זה, במידה וקיים סיכון של פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק, יש צורך בהשגחה רפואית ובאישפוז.
בין שני הקצוות נמצא הדיכאון אחרי לידה, שמופיע אצל 10%-20% מהיולדות, זה המון.
היום מדברים יותר על הדיכאון לאחר לידה כדי להגביר מודעות.
https://www.youtube.com/watch?v=HEwy1DSnHUsהסימפוטמים שמרימים דגל אדום
התסמינים מופיעים בין חודש לשנה אחרי לידה, הם יכולים להיות עצבות, חוסר תאבון, בדידות, חוסר חיבור לילד וכל מיני תחושות קשות בסביבה הזו.
יחד עם זאת, ישנן נשים שלא מרגישות בכלל את התחושות האלו והדיכאון מתחבא מאחורי תחפושת של כאבים ומיחושים בגוף (סומטיזציה). באמת כואב לך, זה מרגיש אמיתי ובבדיקות לא מוצאים כלום, הגוף לא מראה בעיה כלשהי.
במצב הזה את חסרת מנוח, גם כשהתינוק ישן סוף סוף, את לא מצליחה להרדם. את עייפה אבל המון רעשים בראש והמוח לא מאפשר מנוחה. ועולים חרדות ופחדים לא הגיוניים.
מחשבות כפיתיות שחוזרות על עצמן, 'שאני לא אמא מספיק טובה', 'מה עשיתי לעצמי', 'תקחו את התינוק הזה ממני', 'אני לא יודעת איך לתחזק את המצב'.
זה הזמן בו רגשות אשמה צצות, כי כולן סביבי אמהות מאושרות שאוהבות את התינקות שלהן ו'רק אני לא'. 'מה לא בסדר בי?'
המחשבות האלה שלא מרפות ממך, מולידות המון בושה ולכן את לא משתפת אנשים ומחזקת את הבדידות שממילא דובקת בך.
לעתים את בהתנתקות הדדית, את לא עונה לטלפונים ואנשים מבינים שאת לא פנויה ומפסיקים לנסות לשמור על קשר. זה מעגל מחזק ומשמר בדידות.
לסיכום, את חסרת עניין בכל נושא, איכות החיים יורדת והסיכוי להרע לעצמך ולתינוק מעבר לפינה.
אם הסימפטומים האלה נוכחים רוב היום, כמעט כל יום ולמשך שבועיים לפחות- זה הזמן לגשת לבקש עזרה. תוכלי לקבל עזרה של מטפלות שמומחיות בזה, תוכלי גם להתייעץ איתי מכאן :)
ממי מבקשים עזרה בגלל דיכאון שלאחר לידה?
בעבר, לנשים היו מעגלי תמיכה במשפחה המורחבת ובקהילה, בה כולם נותנים יד. היום אין את המעטפת המחבקת הזאת ואת נשארת לבד. תייצרי לעצמך סביבה, של אנשים אהובים ואוהבים, שתעטוף אותך.
בן הזוג יכול להיות משענת יציבה, אך לפעמים דווקא הוא, לא מבין את ההרגשה שלך וחושב שאת מגזימה ומתפנקת. במצב כזה, ניתן לגייס את המשפחה הגרעינית שלך כמו אחותך או אמא שלך, נשים שיכולות להיות אלו שיבינו, יכילו ויעטפו אותך.
מעבר לזה תנסי גם למצוא חברה טובה או שכנה, שמבינה, תומכת ויכולה לעזור לך במה שאת צריכה בו עזרה.
אל תהססי לבקש. תבקשי שיבשלו לך אוכל מזין, שיהיה במקרר שלא תפלי לתוך תזונה לקויה ותשמיני עוד יותר או ההפך, תרעיבי את עצמך ותגיעי לתת משקל.
מה עוד עוזר להקל על הקושי?
תתחילי פעילות גופנית דווקא עכשיו, אל תרשי לעצמך להיות בחוסר מעש, אפילו הליכה מסביב לבניין עוזרת.
תהי בסביבה של אנשים חיוביים, אנשים בכלל, להסיח דעתך מהמחשבות שלא עוזבות אותך כשאת לבד.
תצפי בסרטים קומיים, חפשי מופעי סטנד אפ אפילו אם אין לך מצב רוח לצחוק, זה יעזור לך להעביר את תשומת הלב מהחוויה הרגשית הקשה והמחשבות המטרידות בזמן שאת לא מצליחה לישון.
לא להתבייש לבקש עזרה, גם עזרה תרופתית.
לפעמים עדיף לקחת תרופות ולהיות האמא שאת צריכה להיות מאשר להתקע על הסטיגמה של 'אני לא לוקחת תרופות' ולאבד את עצמך בתוך הדיכאון.
איך מוצאים את הקהילה העוטפת?
בקהילה, אחיות טיפות חלב מנסות לזהות את הדיכאון לאחר לידה, ניתן לפנות גם לרופא/ת נשים או רופא/ת הילדים, הם אמונים על הנושא מבחינה מערכתית. מתוך הצרכים הקיימים בשטח, נולדו קבוצות בפייסבוק בוואצאפ, מרכזים בבתי חולים שנותנים מענה ליולדות שעובדים על הקשר הדיאדי והחיבור בין האמא לתינוק. כדאי לפנות לפסיכיאטר/ית וטיפול רגשי נפשי שמתמחים בנושא כמו שתמצאי בפרופיל ה- care point של קרן ותתרשמי מהמלצות אותנטיות של אמהות אחרות כדי שלא תרגישי לבד.
