אז מתי מגיעים לקלינאית תקשורת?

ראיון עם ראיה ישראל.

אז למה כל כך חשוב שנבין מתי להגיע לטיפול אצל קלינאית תקשורת ולא נזניח בעיות?

תראי, כששואלים אותי במה אני עבדת ואני ענה ' קלינאית תקשורת', רוב האנשים מיד אומרים שהם מכירים מישהו שטופל בגלל שלא ידע לבטא ש' ודיבר רק עם ס'. שזה נפוץ מאוד בילדות ולרוב מסתדר לבד בסביבות גיל 6, כאשר נוצרת בשלות דיבור.

רק חלק מועט מהאנשים יודע באמת היקף העבודה האמיתי.

אז מהם תחומי הטיפול של קלינאיות תקשורת שאנחנו פחות מכירים?

קלינאית תקשורת מטפלת לא רק בשיבושי היגוי, אלא גם בעיכוב וקושי שפתי כמו אוצר מילים דל, תחביר שגוי, הטייה לא נכונה של פעלים

קשיי למידה -קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע

בדחיקת לשון, בגמגום, בקשיי שליפה וארגון מסר, קשיים זיכרון שמיעתי, בקשיים בתקשורת (אוטיזם), באפזיה (קושי שפתי לאחר פגיעה מוחית) בהפרעות קול, בקשיי בליעה וליקויי שמיעה. נשמע המון, לא? צודקים!

באמת המון, האם יש קלינאיות תקשורת עם התמחויות שונות?

כל קלינאית מתמקדת בחלק מן התחומים ועם השנים מתמקצעת בהם. לכן כשמתקשרים להתייעץ עם קלינאית חשוב לשאול אם זה תחום שבו היא בקיאה.

כיצד קלינאית תקשורת עובדת עם ילדים בעלי בעיית גמגום?

א' הגיע אליי לקליניקה בגיל 8 עם גמגום כבד ומטופל אצלי כבר שנתיים לסרוגין. במהלך הטיפול עבדנו על יצירת שטף דיבור.  אך צריך להבין שבגמגום, הטיפול ליצירת שטף הוא קוסמטי בלבד בגלל שהתחושה של אדם מגמגם נשארת גם כאשר הדיבור שוטף יותר או פחות.

לכן קיים עוד צד בטיפול והוא הצד הרגשי של האדם עם הגמגום.

במקביל לטכניקות ליצירת שטף התחלנו לדבר על הפן הרגשי ואיך הגמגום משפיע עליו.

במהלך הטיפול קיבלתי פידבק מהאימא שא' התחיל להשתתף באופן פעיל יותר בשיעורים, כמה שהתרגשנו כולנו כי מדובר בשינוי משמעותי שמעיד על כך שהוא פחות חושש להביע את עצמו בפני חבריו לכיתה.

באחד המפגשים נכנסה האם לחדר הטיפולים בהתרגשות ואמרה לי: 'ראיה את לא תאמיני, המורה של א' אמר לי בשיחת הורים שהוא לא מפסיק לפטפט בשיעורים!!'. כמה הייתי מאושרת בשבילם.

דבר נוסף שריגש את משפחתו של א' הוא שבמהלך הטיפול התקשרנו יחד להזמין פיצה, כן פעולה הכי פשוטה לאדם רגיל, אבל אנחנו התכוננו לזה כמו אל משימת חייו, חשוב לי שתבינו שכל הצלחה של א' מחזקת אצלו את הבטחון העצמי ומקדמת את המוטיבציה לדבר וליצור קשרים חברתיים שכל כך משמעותיים בגיל 8.

אז מה שעשינו התחיל בהכנת השאלות מראש ותרגלנו אחד על השני. כמו מרצה שמדבר באולם מול 1,000 איש ומתאמן על דבריו לפני העליה לבמה. לאחר מכן התקשרנו לפיצה וא' שאל את השאלות שתיכננו והזמין פיצה! כמו גדול.

לאחר שעה קיבלתי טלפון מאימו של א' שמספרת לי בהתרגשות שהמוכר לא שם לב לגמגום וחשב שהם פשוט מאמנים את הילד לעצמאות. תראו כמה חיזוקים נדרשים כדי להוכיח לילד מגמגם שהוא שווה בעיני החברה, שמבינים אותו והוא מצליח לבצע משימות שמקדמות אותו לחיים.

כיצד קלינאית תקשורת מסייעת לילדים בעלי קשיי שליפה וארגון מסר?

לעומתו לפני שנתיים, הגיע אליי ע' בן 6. אימו סיפרה לי שהוא נתקע לפעמים בדיבור ומגמגם, לאחר אבחון הבנתי שאין זה גמגום אלא קשיי שליפה וארגון מסר. במהלך הטיפול עבדנו על תכנים שונים לגמרי. עבדנו על איך נכון לארגן את המסר שברצוננו להעביר לדובר, בין אם זה שיתוף חוויה או בקשה לעזרה ומתי ואיך ניתן לשלוף את המילים האלו שלא יוצאות מהראש למרות שאנחנו מכירים את המילים. לאחר כ-4 חודשים ניכר שיפור משמעותי במבעיו של ע' והוא התחיל לשתף בצורה משמעותית יותר חוויות מהיום יום. הטיפול יצר תחושת הקלה, שיתוף, חיבור לסביבה בדיבור. הצלחת טיפול במקרה הזה עם קלינאית תקשורת מעצימה את יכולת ההבעה שלו וביטוי עצמי.

בעצם קושי שליפה דומה מאוד לארון מבולגן. כאשר אני רוצה למצוא חולצה ספציפית , נניח חולצה ירוקה בעלת שרוולים ארוכים עם פרפרים מצוירים עלייה. אם כל הארון שלי מבולגן לחלוטין, יקח לי הרבה מאוד זמן למצוא את החולצה הזאת , אם בכלל אצליח למצוא אותה. אבל אם אותו הארון יהיה מסודר לפי עונות, לפי סוג בגד ולפי צבעים אני אשלוף את החולצה בקלות מן הארון ולא אבזבז זמן ועצבים בחיפושה.

אותו הדבר גם שליפה. אם יש מילה שאני רוצה להגיד אבל היא מאוד מבולגנת לי בראש ולא מעוגנת טוב, אתקשה להגיע אליה , לשלוף ולהשתמש בה. זה יכול ליצור תסכול וחוסר רצון להביע את מה שרציתי.

מהו אופן הטיפול בקשיי שליפה?

לכן מה שנעשה בטיפול הוא 'סדר' בראש ונעגן את המילים בצורה טובה, ובנוסף ניתן עזרים למה לעשות בזמן שחווים קושי שליפה.

חשוב לציין שככל שמטפלים בקושי כזה מוקדם יותר כך התוצאות טובות יותר, וישנם פחות תיסכולים.

באיזה גיל ניתן לזהות קושי בשליפה ומתי כדאי להגיע לטיפול אצל קלינאית תקשורת?

ניתן לטפל בקשיי שליפה אפילו בגילאי 3, חשוב למנוע תסכול וללמד את הילד להשתמש ביכולות שיעזרו לו להביע את עצמו. חשוב לציין שקושי בשליפה יכול לצוץ שוב בעתיד כאשר הרמה השפתית עולה והמטופל יצטרך חיזוק נוסף.

נשמע מאוד חשוב לטפל בזמן ואם יש ספק – אין ספק

נכון, עד כה דיברתי על הגילאים של בי"ס יסודי אך יש גם את ילדי הגן שבאים לטיפול.

כיצד קלינאית תקשורת יכולה לסייע לילדים בעלי קשיי תחביר ואוצר מילים מצומצם?

ל' בן שנתיים וחצי הגיע אליי עם אוצר מילים מצומצם כאשר הוא מדבר במילים בודדות בלבד. לאחר כ-3 מפגשים בהם ההורים קיבלו ממני הדרכה הורית וראו כיצד אני מטפלת בקלניקה, אילו משחקים אני מוציאה ואיך אני מנגישה את המשחקים ל-ל', חל שיפור עצום באוצר מילים ולאחר כחודש וחצי ל' התחיל לדבר בצירופים של שתי מילים. חלק מהותי מהטיפול הוא העברת ידע וכלים להורה להמשך הטיפול בבית.

כיצד קלינאית תקשורת יכולה לסייע לילדים בעלי קושי בזיכרון שמיעתי?

מטופל נוסף, הגיע אליי בגיל 4. הגננת דיווחה על קושי משמעותית בזכרון שמיעתי שמתבטא בכך שהיא מבקשת ממנו להביא משהו ממקום מסוים והוא לא זוכר.

לדוגמא: 'לך בבקשה לתיק ותוציא את המחברת' (הוראה של שני שלבים). אך הילד מגיע לתיק ושוכח מה צריך להביא, כלומר מצליח לזכור רק הוראה אחת. בטיפול התאמנו וחיזקנו את הזיכרון השמיעתי על ידי אימון הזיכרון ברצף משפטים והוראות, לדוגמא 'קח את העט הכחול ותשים אותו מתחת לשולחן'.

המסקנה

כשיש ספק אז אין ספק, כדאי להתייעץ טלפונית או להגיע לאבחון עם קלינאית כאשר יש כל חשש קטן. במידה ואכן יש קושי, ככל שמטפלים מוקדם יותר קל להגיע לתוצאות טובות יותר ולביסוס שפתי רחב יותר ויתכן שיווצרו פחות משקעים רגשיים סביב הנושא.