תמונת מצב על האבחונים לילדים

ראיינו את המומחית מספר 1 לאבחונים, ד״ר גילית גת, מומחית ברמה הבינלאומית בעלת תואר שלישי בפסיכולוגיה חינוכית, תואר שני בפסיכולוגיה, טיפול זוגי ומשפחתי התמחות בתרפיה באומנות - שנכנס לעולמות הטיפול הרגשי.

עניין אותנו במיוחד להבין דרך העיניים של גילית.

מה כל כך משמעותי באבחון ומדוע בישראל בתי ספר ממהרים לשלוח ילדים לאבחונים?

נחלק את התשובה לשתיים. אבחון משמעותי כדי לדעת למה ילד מתנהג בצורה מסוימת ומה האתגרים שהוא מתמודד איתם ברמת תכונות אישיות המסבכות אותו בבעיות במסגרות השונות, במשפחה וגם בחברה.

קשה למבוגרים ועל אחת כמה וכמה לילדים, לשלוט בהתנהגות במצבים מסוימים וזה גורם לתיוג והוקעה מהנורמה החברתית. לכן האבחון והדיוק באבחנה בשלב צעיר כל כך משמעותי עבור אותה משפחה.

אבחונים לילדים

לפי האבחון אנשי מקצוע יודעים באיזה מסלול מומלץ לטפל ולא לנסות לגשש באפלה ובעיקר להיות מתוסכלים על הזמן שעבר והבעיה לא נפתרה, וכל המשפחה נסחבת לכאוס שאינו נגמר.

החלק השני לשאלתך עונה על הנהירה של ילדי בית הספר לאבחונים פסיכודיאגנוסטיים.

בכיתה נמצאים מעל 30 ילדים והמורה מתקשה לשלוט על ילד עם בעיות משמעת והתנהגות, כל הכיתה למעשה סובלת מהפרעות ואין דרך להתקדם, כי תחילה צריך להתמקד בילד שנמצא באי שקט.

גילית מוסיפה הסבר בכמה דוגמאות לאבחוני ילדים:

אחת הדוגמאות הנפוצות ביותר בגינן שולחים ילדים לאבחון היא קושי בקשב וריכוז (ADHD), הילד מסתובב בכיתה ולא יכול לשבת, ברגע שהוא שומע רעש הוא לא יכול להתעלם ומוכרח להגיב במהירות, מה שסוחף ילדים אחרים אחריו ומפריע לסדר כיתתי בשיעור. המורה לא מסוגלת להתמודד עם זה וכמה שתנסה להשליט סדר, הילדים רבים ורועשים ומשהו משתבש באווירה. לא פעם מדובר בהתפרצויות זעם שלא בהכרח קשורות רק בילדים בעלי קשיי קשב וריכוז, אלא נחלתם של כולם.

הכשלים של קשב וריכוז באים לידי ביטוי בקושי לממש את הפוטנציאל ולנצל את הכישרון בגלל בלבול פנימי, אימפולסיביות וקשיי מיקוד. כשלים נפוצים מוכיחים חוסר שליטה עצמית, חוסר התמדה לאורך זמן, אין מוטיבציה פנימית שמשליכה על משמעת עצמית. קשיים בתפיסת התמונה המלאה, לא מתוכננים מבחינת זמנים ולא מאורגנים על כללי למידה וכל זה מתבטא בחוסר יציבות רגשית.

ועוד לא הזכרנו את הבעיות האחרות הקשורות בכעסים בלתי נשלטים, שליטה בדחפים ודחיית סיפוקים, חוסר סבלנות בהמתנה להשגת יעדים וקושי לשמר רגיעה במצבי לחץ.

אוקי, אז הבנו למה אבחונים לילדים הם קריטיים ועכשיו לשאלה הגדולה:

מהם היתרונות והחסרונות של שיטות וגישות האבחון הקיימות בישראל?

מבחני האישיות לילדים המקובלים בישראל הם מבחנים השלכתיים - ישנים, שלא התעדכנו בעשרות השנים האחרונות, מבחנים סובייקטיביים המתבססים על התבוננות מזווית הראייה האישית של הבודק.

מבחן TAT 

מבחן אישיות השלכתי הכולל תמונות המוצגות לנבחן. הנבחן מתבקש לספר סיפור על כל אחת מהתמונות. זהו מבחן סובייקטיבי המתבסס על התבוננות מזווית הראייה האישית של הבודק, מבחן המבוסס על המחשבות, הרגשות והתחושות של הפסיכולוג הבוחן.

מבחן HTP בית-עץ-אדם

מבחן אישיות השלכתי המיועד להערכת מאפייני האישיות ועולמו הרגשי של הנבחן. הנבחן מתבקש לצייר בית, עץ ודמות אדם. לאחר הביצוע, הנבחן מתבקש לספר על הציורים שצייר. הפסיכולוג - בודק המבחן משתמש במיומנות שרכש לשם פירוש והבנת הנבדק. זהו מבחן סובייקטיבי המתבסס על התבוננות מזווית הראייה האישית של הבודק, מבחן המבוסס על המחשבות, הרגשות והתחושות של הפסיכולוג הבוחן.

מבחן WISC

מבחן וכסלר לאינטליגנציה בקרב ילדים הוא מבחן המודד .I.Q. כשבדרך כלל ניתן כחלק מסדרת מבחני אישיות ואינטליגנציה, ומהווה בסיס להערכת אישיותו של הנבדק מבחינה קוגניטיבית, רגשית, תוך-אישית ובינאישית.

מבחן בנדר

נועד להעריך ״בשלות חזותית-תנועתית״, לגלות לקויות התפתחותיות, או להעריך תפקוד נוירולוגי או פגיעה, מיומנויות תפיסה וזיכרון ולעיתים משמש גם כמבחן אישיות. המבחן מכיל 9 כרטיסי צורות והנבדק מתבקש להעתיק אותן. הבוחן מנתח את התוצרים של הנבדק לפי מידת הדיוק ומאפיינים נוספים.

אוקי, אז הבנו את הגישות והיתרונות, עכשיו ניגע בחסרונות:

מהם החסרונות הכלליים לכל השיטות והגישות האלו?

כל אבחון בשיטות האלו נמשך לפחות חודש ויכול להמשך כמה חודשים, כל כך הרבה זמן לאבחן מבלי בכלל לטפל.

האבחון תלוי בהרבה גורמים משתנים שמונעים דיוק מירבי בתוצאות.

בגלל משך הזמן הארוך התורים ארוכים והעלות עולה בהתאם, משמע יקר להורים, שבכל מקרה יעברו את המסלול האבחוני בגלל שהם מחוייבים מבית הספר ששלח אותם. ודי נמאס להם מכל שיחות הטלפון באמצע יום עבודה כי הילד מאבד שליטה בבית הספר, אז הם נאלצים להתמודד ולשתף פעולה עם הסמכות הפדגוגית.

כל זאת בטלטלה רגשית לכל המשפחה - כי כדי לעבור את האבחון הם נדרשים לבדוק ולחקור, להמתין בתורים, למלא אינסוף שאלונים ובירוקרטיה ולהכנס לפרטי פרטים עד להיסטוריה של הילד והמשפחה כולה. בקיצור מעביר את ההורים בדרך מייגעת עד שמגיעים לתוצאה הסופית.

כשהילד סוף סוף משתף פעולה, האבחון בודק אותו בנקודת זמן זו, ואם הוא לא משתף פעולה ב- 100%, רק כי הוא רוצה לסיים עם הסיוט הזה? אז הוא מזייף בתשובות, בסבלנות ובמיקוד וסתם יוצא לו עקום. מה אז, האבחון פסול? נחזור על כל התהליך מהתחלה? ממש לא.

אז מה הדרך היעילה ביותר שהיא גם הקצרה וגם המדוייקת לקבל את האבחון המיוחל?

אהה, זה פשוט אבל עדיין לא מוכר רשמית בישראל.

דרך ציור בסיסי שהילד מצייר בבית במשך 10 דקות, ניתן לקבל את אותה תוצאה ואפילו מדוייקת במעל ל - 95%.

הציור הבסיסי עובר בתמונה בוואצאפ לניתוח מומחים בישראל וארה״ב. כל תנועת יד, כל זווית הכי קטנה המוצגת בציור מביעה מכלול חיים מלא המוצג לנו בשקיפות מוחלטת דרך ציור בסיסי של עץ ושמש וכל מה שמתחשק להוסיף בטווח 10 הדקות של ציור בעט רגילה. תכונות אישיות, תובנות ויכולות, אתגרים, המצב הנוכחי והיחסים הבינאישיים, יחסיו עם בני הבית והמשפחה, התנהגויות, היסטורית החיים, הקשיים בחוויות היומיומיות ואפילו מה שהוא חושב ומרגיש , וכל זה מבלי שהוא יתרגם את זה למילים.

להבדיל, התהליכים הארוכים של האבחונים שהזכרנו קודם לכן, הפעם מדובר בטכנולוגיה שעל בסיסה נבנתה פלטפורמת אבחון דיגיטלית חדשנית ומדויקת.

כבר לא צריך לשבת פנים מול פנים עם המאבחן, מספיק לצייר ציור והמערכת לבד כבר בוחנת אותו, משווה ומוציאה דוח מדויק עם כל הרבדים האישיותיים, התנהגותיים, חסמים והצעה לדרכי טיפול מתאימות באופן מובהק לניתוח האישיות.

עולם ניתוח ציורים מאוד מוערך במחקר, וגם המחקר המדובר הזה התפרס על פני 30 שנים בישראל, בארה״ב ובמדינות רבות אחרות ברחבי העולם וכלל נקודת מבט ומחקר של רופאים, פסיכולוגים, ומטפלים נפשיים על עשרות אלפי ציורים מאובחנים לסקטורים השונים: בתי משפט, פסיכולוגים, עורכי דין, פסיכותרפיסטים, ארגונים וגיוסי עובדים, בתי סוהר, בתי חולים, בתי ספר וכל מי שצריך לקבל אבחון מקצועי בזמן המיידי.

אז מה הדילמה? ברור שעדיף אבחון בציור.

לא בהכרח, זה תלוי מי מבקש את האבחון ומה המטרות שלו מהתוצאה.

אם מדובר בבחירת נתיב טיפולי, אז כדאי לגשת לאבחון בציור שחוסך המון זמן וכסף, וכמובן טלטלה רגשית ומיד מתחילים בטיפול בחתירה לתוצאה המיוחלת והשגת שקט.

אם מדובר בתלמיד שבית הספר צריך אישור רשמי למתן הקלות והטבות לימודיות - אבחון בציור עדיין לא מאפשר זאת. אולי בעתיד ואפילו הקרוב.

אבחונים לילדים – אילו סוגי אבחונים קיימים?

אבחונים לילדים תמיד עדיפים ללא מעורבות של אדם זר.

ילדים נוטים להסתגר ולא לשתף פעולה בזמן אבחונים לילדים, וזה מקשה על קבלת תמונה ברורה על היכולות והמצב הרגשי.

אבחונים לילדים שנשענים על ציור, ללא שיחה או אינטראקציה עם מאבחן זר וגדול מהם בגיל ובגובה, מאפשרים התבוננות פנימה לתוך המוח דרך הקשר הישיר בין היד—עין—מוח ומשקף בציור את המידע מתוך התת מודע.

לכן אבחונים לילדים עדיפים בציור מאשר בשיחה, האבחון מתבצע בבית במקום מוכר ובטוח ללא צורך במעורבות והשתתפות שלהם, בכך מונע התנגדויות מיותרות שעלולות להטות את תוצאות אבחוני הילדים.

אבחון פסיכודיאגנוסטי לילדים

אבחון פסיכודיאגנוסטי לילדים מטרתו לאבחן את המצב הנפשי רגשי של הילדים. פסיכו זה נפש ודיאגנוזה זו אבחנה.

לכן באבחון פסיכודיאגנוסטי לילדים מאבחנים את המצב הנפשי, רגשי ואפשר לראות גם את השתקפות הרגשות למחשבות והתנהגות בפועל.

עד כדי כך אבחון בציור מוכר ונמצא יעיל ומדויק כאבחון פסיכודיאגנוסטי לילדים, שאפשר לזהות דרכו קשב וריכוז, בעיות בויסות החושי, אוטיזם, פוסט טראומה ולאבחן את סוג הטראומה, לזהות חרדות ודיכאון לרבות סוגי הדיכאון השונים ואפילו מחלות נפש ואבחנות ספציפיות כמו OCD או הפרעת אישיות גבולית.

איבחון פיסכודיאגנוסטי לילדים אחר שקיים בתחום (מהמפורטים מעלה) ואינו מבוסס על ציור נמצא יעיל עד 85% לעומת אבחון פסיכודיאגנוסטי לילדים בציור שנמצא מדויק ב 95%, עשרת האחוזים האלו הם משמעותיים ומבדילים בין אבחון טוב למעולה.

אבחון רגשי לילדים

אבחון רגשי לילדים מבוקש רבות על ידי הצוותים החינוכיים בגני הילדים ובבתי הספר, אבחונים רגשיים לילדים מבוצעים תוך כדי תצפית ומשחק, אם גיל הילד מעל 3 ניתן כבר לקיים שיחה בסיסית ולנסות להבין את הרגשות שמבטאים הילדים.

תארו לעצמכם כמה קשה לאבחן ילדים באבחון רגשי לילדים אם הם על הרצף האוטיסטי ולא מתקשרים, כמעט ולא מדברים. עוד יותר קשה לאבחן במדויק באבחון רגשי לילדים את המצב הרגשי אם מסתתרת  בעיה בויסות החושי או חרדה המוסוות בהתנהגות קיצונית.

לרוב המאבחנים נשענים על תשובות ההורים לשאלות מדוייקות ומנסים לאשר או לשלול אבחנה שנראתה באבחון הרגשי לילדים, אך זה מוטה ואינו מדוייק ולכן פעמים רבות מבקשים כמה חוות דעת כדי לנסות ולדייק כמה שיותר לפני שמצמידים אבחנה כזו או אחרת לילדים ומתייגים אותם בחברה ככאלה.

גם ההורים מבוהלים מאבחנה מסוג אחד, מבקשים חוות דעת של מאבחנים נוספים כדי לדעת בוודאות אם הילד שלהם מאובחן בצורה נכונה.

אבחון רגשי לילדים אף פעם לא מדויק ב 100% גם לא קרוב לכך ולכן אופן הטיפול משתנה בהתאם לתוצאות האבחון הרגשי לילדים וההתקדמות לעיתים לא מגיעה בגלל קשיים באבחון רגשי לילדים.

אבחון התנהגותי לילדים

אבחון התנהגותי לילדים מתבצע לרוב בתצפיות על הילדים בזמן פעילות בגן, בבית הספר בבית או בזמן משחק ושיתוף פעולה עם המאבחן באופן ישיר.

המאבחן מנסה לזהות תבניות מסוימות החוזרות על עצמן במצבים שונים כתגובה לגירויים שונים. לכן בכל פעם שהילדים לא משתפים פעולה באופן מלא, בזמן אבחון התנהגותי לילדים, האבחון לא ישקף את האמת והמציאות. אם באבחון התנהגותי לילדים הם ירגישו מובכים, יחושו שבוחנים אותם, סביר להניח שיציגו תמונה אחרת לגמרי מהמצב הטבעי בו הם משחקים בביתם בסביבה הטבעית והנוחה להם.

זו הסיבה שאבחון התנהגותי לילדים עדיף על פי ציור שמצויר בסביבתם הטבעית, ללא הרגשה שבוחנים אותם, ללא ידיעה על פרשנות הציור וללא מעורבות מאבחנים זרים שמתערבים בשיחה עם הילדים ואולי מייצרים תחושה לא נעימה עבורם.

ההתנהגות משתקפת באופן ברור מתוך הציור ומציגה תמונה מלאה ונקיה מהטיות.