רוצה תשומת לב ולכן ‘מפספסת’ בכוונה – קושי בגמילה מחיתול
· parental-guidance
הילד או הילדה כבר עברו את הגיל המקובל ועדיין לא מצליחים להגמל או לשלוט על עצמם? יש לכך סיבות, רק צריך להבינן ואת הדרכים לפתרונן. התשובות והפתרונות נמצאים בהדרכת הורים.
הם הגיעו אלי לפני כשנה, בשביל לעזור לבת, נעם בת 4 וחצי, גמולה כבר שנתיים וחוזרת עם שקי בגדים רטובים מהגן על בסיס יומיומי. לנעם אחות בת 4 חודשים, לייה. נעם לא הולכת לשרותים, היא “גמולה” ללא טיטול, הכל בתחתונים.
למיכל ואוהד (שמות בדויים) לא נשאר אויר. הם מיואשים, כבר ניסו ה-כל וכלום לא עבד… שנתיים! “אני מרגישה שזה נכנס לנו לכל תחומי החיים. כל פעילות שאנחנו רוצים לעשות מחוץ לבית הופכת לדילמה האם זה בכלל שווה… פיקניקים עם חברים, חופשות, פסטיגל - הלכתי איתה כשאני סוחבת איתי תיק עם 3 סטים להחלפה. זה מתיש ולא הגיוני”.
התחושה שהגמילה מנהלת את הבית
אני מכירה את התחושה הזו. היא חוזרת אצלי בקליניקה ממשפחה למשפחה - התחושה שהגמילה הזו מנהלת אותנו ביומיום. כל החלטה הכי קטנה, לקפוץ לקניות, לרדת לגינה, לנסוע לסבתא מקבלת חשיבה: “רגע, מתי היה הפיפי/קקי האחרון וכמה זמן 'חופשי' מהחלפות עומד לרשותי?”
בפגישת האבחון אני עובדת “בלי שעון” - שואלת ובודקת הכל, מההריון ועד לנקודת הזמן הנוכחית, מהבית שבו גדלו ההורים ועד לדרך שבה הם בחרו כהורים לנעם ולייה. התחלנו לדבר על נעם, על הריון מושלם, תינוקת מהממת שישנה טוב, חייכנית, מתפתחת באופן תקין, עד ש… הגענו לגיל שנתיים.
המשבר ששינה את התמונה
כשנעם הייתה בת שנה וחצי מיכל ואוהד נכנסו להריון שני. מהר מאוד ההריון נכנס לסחרור כאשר הבדיקות השונות הראו קשיים ולאחר 5 חודשים הנורא מכל קרה, הם איבדו את הילד. וכן, זה ילד לכל דבר, שהתחברו אליו רגשית ונכח ביומיום שלהם כמעט 5 חודשים. 5 חודשים של ריצות בין מומחים, בדיקות וענן שחור מעל הראש.
ונעם בת שנתיים. זה הגיל בו היא אמורה לגלות את עצמה, להגדיר את עצמה מול ההורים, למרוד, לדרוש “אני לבד” … ואין מול מי. מיכל ואוהד נוכחים פיזית, אך הם לא באמת שם. בגן מתחילים גמילה מטיטול קבוצתית, ונעם מגלה שכשהיא “מפספסת” כל תשומת הלב מופנית אליה.
בהתחלה זה היה חלק מהתהליך, כולם עושים שלוליות פיפי בדרך לתחתונים הייבשים… אצל נעם זה הפך לכלי, לדרך הכי אפקטיבית להשיג תשומת לב מהורים אבלים. כמו ברוב המקרים, זה התחיל ממקום רגשי ועם הזמן הפך להתנהגותי. היא לא יודעת אחרת.
הדרך לשינוי: ריסטרט והעצמה
בנוסף, ההריון של לייה הכניס את המשפחה הקטנה לסחרור חרדתי נוסף, עד ללידה וחזרה הביתה עם לייה. עכשיו מיכל ואוהד פנויים לשים את נעם במרכז ולעזור לה. התחלנו את התהליך עם ריסטרט דרסטי של חזרה לטיטול.
מיכל ואוהד הציעו לנעם שהם יחזירו טיטול כדי שהיא תוכל לבחור מתי להוריד אותו. במקביל עבדנו על מספר מישורים:
- עבודה על יכולות גיל שנתיים והזכות להגיד “לא” ו-“אני לבד”.
- העצמה וזיהוי יכולות אישיות.
- יצירת מקום חדש במשפחה שייתן לה תשומת לב חיובית.
התוצאה: גמילה מתוך ביטחון
4 שבועות בתוך התהליך הצענו לנעם להוריד את הטיטול. הגמילה הפעם עברה חלק. נעם הגיעה לגמילה עם אמונה בעצמה וביכולות שלה, עם ניראות חיובית בבית ועם רצון להצליח.
נכון, המקרה הזה פחות שגרתי לשמחתי, אבל הוא מנכיח את הייחודיות בליווי שלי: הכניסה לפרטים, ההיכרות העמוקה עם המשפחה וההתאמה המושלמת של התהליך עבור הילד וההורים. בבניית התהליך אין עבודה “לפי הספר”, אלא ראייה של הצורך הייחודי והמטרות אליהן אנחנו רוצים להגיע, בדרך המעצימה והאפקטיבית ביותר.