אז מתי מגיעים לקלינאית תקשורת?
· parental-guidance
קלינאית תקשורת מטפלת לא רק בשיבושי היגוי, אלא גם בעיכוב וקושי שפתי כמו אוצר מילים דל, תחביר שגוי, הטייה לא נכונה של פעלים, קשיי למידה ועוד. הקליקו לקריאה.
ראיון עם ראיה ישראל. אז למה כל כך חשוב שנבין מתי להגיע לטיפול אצל קלינאית תקשורת ולא נזניח בעיות? תראי, כששואלים אותי במה אני עבדת ואני ענה ‘ קלינאית תקשורת’, רוב האנשים מיד אומרים שהם מכירים מישהו שטופל בגלל שלא ידע לבטא ש’ ודיבר רק עם ס’. שזה נפוץ מאוד בילדות ולרוב מסתדר לבד בסביבות גיל 6, כאשר נוצרת בשלות דיבור. רק חלק מועט מהאנשים יודע באמת היקף העבודה האמיתי.
מעבר לשיבושי היגוי: תחומי הטיפול המגוונים
קלינאית תקשורת מטפלת לא רק בשיבושי היגוי, אלא גם ב:
- עיכוב וקושי שפתי כמו אוצר מילים דל, תחביר שגוי, הטייה לא נכונה של פעלים.
- קשיי למידה - קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא והבנת הנשמע.
- דחיקת לשון וגמגום.
- קשיי שליפה וארגון מסר וקשיי זיכרון שמיעתי.
- קשיים בתקשורת (אוטיזם).
- אפזיה (קושי שפתי לאחר פגיעה מוחית).
- הפרעות קול, קשיי בליעה וליקויי שמיעה.
נשמע המון, לא? צודקים! באמת המון. האם יש קלינאיות תקשורת עם התמחויות שונות? כל קלינאית מתמקדת בחלק מן התחומים ועם השנים מתמקצעת בהם. לכן כשמתקשרים להתייעץ עם קלינאית חשוב לשאול אם זה תחום שבו היא בקיאה.
התמודדות עם גמגום: השילוב בין טכניקה לרגש
א’ הגיע אליי לקליניקה בגיל 8 עם גמגום כבד ומטופל אצלי כבר שנתיים לסרוגין. במהלך הטיפול עבדנו על יצירת שטף דיבור. אך צריך להבין שבגמגום, הטיפול ליצירת שטף הוא קוסמטי בלבד בגלל שהתחושה של אדם מגמגם נשארת גם כאשר הדיבור שוטף יותר או פחות. לכן קיים עוד צד בטיפול והוא הצד הרגשי של האדם עם הגמגום.
במקביל לטכניקות ליצירת שטף התחלנו לדבר על הפן הרגשי ואיך הגמגום משפיע עליו. במהלך הטיפול קיבלתי פידבק מהאימא שא’ התחיל להשתתף באופן פעיל יותר בשיעורים, כמה שהתרגשנו כולנו כי מדובר בשינוי משמעותי שמעיד על כך שהוא פחות חושש להביע את עצמו בפני חבריו לכיתה.
באחד המפגשים נכנסה האם לחדר הטיפולים בהתרגשות ואמרה לי: ‘ראיה את לא תאמיני, המורה של א’ אמר לי בשיחת הורים שהוא לא מפסיק לפטפט בשיעורים!!’. כמה הייתי מאושרת בשבילם. דבר נוסף שריגש את משפחתו של א’ הוא שבמהלך הטיפול התקשרנו יחד להזמין פיצה, כן פעולה הכי פשוטה לאדם רגיל, אבל אנחנו התכוננו לזה כמו אל משימת חייו.
הצלחות קטנות בדרך לביטחון עצמי
חשוב לי שתבינו שכל הצלחה של א’ מחזקת אצלו את הבטחון העצמי ומקדמת את המוטיבציה לדבר וליצור קשרים חברתיים שכל כך משמעותיים בגיל 8. אז מה שעשינו התחיל בהכנת השאלות מראש ותרגלנו אחד על השני. כמו מרצה שמדבר באולם מול 1,000 איש ומתאמן על דבריו לפני העליה לבמה. לאחר מכן התקשרנו לפיצה וא’ שאל את השאלות שתיכננו והזמין פיצה! כמו גדול.
לאחר שעה קיבלתי טלפון מאימו של א’ שמספרת לי בהתרגשות שהמוכר לא שם לב לגמגום וחשב שהם פשוט מאמנים את הילד לעצמאות. תראו כמה חיזוקים נדרשים כדי להוכיח לילד מגמגם שהוא שווה בעיני החברה, שמבינים אותו והוא מצליח לבצע משימות שמקדמות אותו לחיים.
קשיי שליפה וארגון מסר: כשהארון בראש מבולגן
לעומתו לפני שנתיים, הגיע אליי ע’ בן 6. אימו סיפרה לי שהוא נתקע לפעמים בדיבור ומגמגם, לאחר אבחון הבנתי שאין זה גמגום אלא קשיי שליפה וארגון מסר. במהלך הטיפול עבדנו על תכנים שונים לגמגום.
עבדנו על איך נכון לארגן את המסר שברצוננו להעביר לדובר, בין אם זה שיתוף חוויה או בקשה לעזרה ומתי ואיך ניתן לשלוף את המילים האלו שלא יוצאות מהראש למרות שאנחנו מכירים את המילים. לאחר כ-4 חודשים ניכר שיפור משמעותי במבעיו של ע’ והוא התחיל לשתף בצורה משמעותית יותר חוויות מהיום יום. הטיפול יצר תחושת הקלה, שיתוף, חיבור לסביבה בדיבור. הצלחת טיפול במקרה הזה עם קלינאית תקשורת מעצימה את יכולת ההבעה שלו וביטוי עצמי.
בעצם קושי שליפה דומה מאוד לארון מבולגן. כאשר אני רוצה למצוא חולצה ספציפית , נניח חולצה ירוקה בעלת שרוולים ארוכים עם פרפרים מצוירים עלייה. אם כל הארון שלי מבולגן לחלוטין, יקח לי הרבה מאוד זמן למצוא את החולצה הזאת , אם בכלל אצליח למצוא אותה. אבל אם אותו הארון יהיה מסודר לפי עונות, לפי סוג בגד ולפי צבעים אני אשלוף את החולצה בקלות מן הארון ולא אבזבז זמן ועצבים בחיפושה.
אותו הדבר גם שליפה. אם יש מילה שאני רוצה להגיד אבל היא מאוד מבולגנת לי בראש ולא מעוגנת טוב, אתקשה להגיע אליה , לשלוף ולהשתמש בה. זה יכול ליצור תסכול וחוסר רצון להביע את מה שרציתי.
איך עושים סדר במילים? תהליך הטיפול
לכן מה שנעשה בטיפול הוא ‘סדר’ בראש ונעגן את המילים בצורה טובה, ובנוסף ניתן עזרים למה לע