“קולה של אמא: “במו ידי עזרתי ‘לקבור’ את הילדה שלי

8.8.2020 · parental-guidance

בכתבה הבאה, תוכלו לקרוא כיצד מספרת אם על ביתה שטיפול באומנות ופסיכודרמה הקנה לה כלים ויכולות להתמודד עם סיטואציות חברתיות ולימודיות שלא היו לה קודם לכן.

קולה של אמא: “במו ידי עזרתי ‘לקבור’ את הילדה שלי

ענת את אמא לשניים, מתמודדת עם קשיים בגידול הילדים. והיום לאחר טיפול מוצלח מוכנה להחשף ולספר את הסיפור שלה. מה היה שגרם לך להגיע לטיפול רגשי עם הילדים שלך? מדובר על הבת הגדולה שהיום ב 11.5 ולפני 3 שנים לא ידעתי מה לעשות עם עצמי כשהיא היתה בת 9, הבן שלי היה רק בן 3. הבת שלי הרביצה נון סטופ לכולם בית הספר או בחוגים אחר הצהריים, לכל מי שאומר משהו שלא נראה לה, תמיד היה טריגר ופתיל קצר, מה שלא מתאים לה בעין. היתה דוחפת, מכפכפת, מפילה וממשיכה הלאה. ובבית היתה שה תמים.

הסטיגמה הבית-ספרית והשעיות חוזרות

בעקבות זה הגיעו המון השעיות, כבר בכיתה ב’ מפסח עד לסוף שנה הילדה היתה מושעית 23 פעמים! היו המון בעיות אלימות בכיתה בכלל, זו היתה כיתה עם רקרע פוריה לאלימות ומאיה יוחסה לכל מקרה שהיה, גם אם לא היתה בסביבה. היא היתה היחידה שהגיעה למצב של השעיות רבות וחוזרות. איכשהו- תמיד אבל תמיד האשימו אותה. וואו, מה זה עושה לדימוי העצמי שלה? אחרי מקרה אלימות בבית הספר בסוף ההפסקה האשימו אותה אפילו שלא היתה מעורבת, לא עניין אותם מה מספרת הילדה. בכל מקרה אלימות, אוטומטית זה מיוחס למאיה גם אם לא דיברו איתה לברר את העניין או שאלו ילדים אחרים. זה מה ששבר אותי לחלוטין!

המאבק על קולה של הילדה מול המערכת

באותו יום של ההשעיה הלא מוצדקת, הילדה בעצמה ביקשה לדבר עם המנהלת ורצתה לספר לה שלא היתה מעורבת והיא סתם שעיר לעזעזל. לקחתי אותה למנהת כי הבנתי את הצורך שלה להביע את עצמה- היא דיברה בקולה, והמנהלת רצתה לדבר איתי באופן פרטני. היה לי חשוב שהילדה תביע את עצמה “אני לא עשיתי את זה, אפילו לא היייתי קרובה, תסתכלי במצלמות” כך ישבה מול המנהלת וניהלה את השיחה. אני שתקתי ונתתי לביתי להוציא את מה שעל ליבה. למה רומסים לה את הביטחון ושותלים אותה באדמה? בית הספר פשוט ל א ידע להכיל את זה… העדיף ךלהפנות לאבחונים כדי לקבל טיפול תרופתי. נוצרה סטיגמה אצל המורות שגרמה לתפיסה תבניתית לגבי מאיה גם בקרב הילדים והוריהם והיא היתה מנודה חברתית. היו לה את החברות שלה, אבל ההורים תמיד התסכלו עליה בעין אחרת.

המשבר המשפחתי והחיפוש אחר פתרון

בלי לשם לב, אני ובעלי תמיד לקחנו את הצד השני, נגדה. מרוב טלפונים שאנשים מתקשרים ומאשימים אותה, אז גם אנחנו האשמנו אותה מבלי לערוך ברור מעמיק מולה. היינו מענישים אותה כל הזמן וגם אנחנו היינו לא בסדר, היום אני יודעת להגיד את זה. אז זה היה נראה לי הכי הגיוני להעניש. ואז נשברתי והבנתי שאני חייבת עזרה חיצונית. אי אפשר להמשיך לבכות בכל לילה למה אני לא בסדר ולמה הילדה שלי כזאת אלימה כלפי חוץ ואני אמא כזאת דפוקה…שלא משתלטת על הבת שלה. הילדה היתה לבד בעולם- מול כולם מיואשת, עצובה, וחסרת אונים התחלתי לגשש מול יועצת בית הספר מה הכי מומלץ לטיפול במאיה. אני לא יודעת לאיזה טיפול ללכת, היא המליצה על רכיבה טיפולית. וכך עשינו. במשך שנה היא רכבה על סוסים עד שמדריך אציל נפש אמר לי שלדעתו היא לא צריכה את זה, ועדיף שתלכו לטיפול רגשי אחר. שוב אובדת עצות, חזרתי לנקודת ההתחלה ושוב מצאתי את עצמי בשיחה פרטנית עם מנהלת בית הספר, מה לעשות? לאן לפנות? איך לעזור לילדה שלי? מהו סוג הטיפול המומלץ? יומיים לפני תחילת השנה, הצלחנו להעביר אותה לכיתה אחרת באותו בית ספר כדי להוציא אותה מהכיתה האלימה.

הדרך לשינוי: אבחונים וטיפול בפסיכודרמה

לא חשבת על אבחון? עשינו איבחונים בין כיתה ב’ ל- ג’ כאשר בית הספר המליץ על ריטלין. לא אהבנו את הרעיון אבל זרמנו לכל מה שהומלץ ברמת איבחון. וויסות רגשי, וויסות תחושתי, איבחון דידקטי, מוקסו וכמובן לשקול מתן תרופות שירגיעו אותה מהאלימות. ישבתי עם המנהלת, גוגל פתוח על רשימת מטפלים באזורנו, מפה לשם איכשהו הגענו אל נירית חליפי חיים, מטפלת מדהימה בשיטת פסיכודרמה. זה חלק ממכלול של טיפולי הבעה ויצירה. התחלנו את המפגשים תוך כדי כל האבחונים האפשריים, אפילו אבחון פסיכיאטרי במחלקה בתל השומר. והילדה זרמה איתך לכל סבבי האבחונים האלה? היא סבלה וחיפשה תשובות לבעיה שלה ולכן רצתה ללכת לאבחונים כי שם דווקא גרפה מלא מחמאות, כולם לא הבינו מה לא בסדר, כי מדובר בילדה חכמה, מקסימה, חברותית, אפילו ברמה של מחוננת. היא בוגרת ברמה מטורפת, רק הרימו אותה כל האבחונים. נתנו לה הוכחה שהיא בסדר. חודשיים וחצי לפני שעברה לכיתה חדשה, היא התחילה עם נירית שכבר בפגישה הראשונה אמרה לנו ההורים, מה אתם רוצים ממנה, היא מתמודדת לבד וצריכה לגייס את כל כוחותיה שכל בוקר ממשיכה ללכת לבית הספר, גוב האריות ממנו הוקעה. ולא רק שהלכה, הלכה ברצון. כוחות נפשיים חזקים יש לה. תעמדו מאחוריה ותגבו אותה על האומץ שלה. בכל התהליך, כל כמה פגישות של מאיה, גם אנחנו הגענו להדרכת הורים וזה היה סוג של טיפול זוגי שתרם לאחידות בין ההורים.

יישור קו והכלה הורית

גם בעלי צריך להכיל אותה למרות שהוא פחות בבית, הצלחנו לישר קו באחידות, בתגובות, בפרשנויות מול מאיה. מאיה הרגישה שיש לה הורה