כתבות מומלצות עבורך
מפסיד מראש מול המאהבת של אשתי
תסריט חיי יכול להגיע להוליווד ולהפוך לשובר קופות, יש בו המון עוצמות ורגש, הסתרה וחשיפה והמשפחה שלנו חיה כבר כמה שנים במערבולת רגשית שאיני יודע איך לצאת ממנה. נסיתי באמת שניסיתי ואין לי פתרון.
העדיפה זרה על פני
אנחנו זוג עם 3 ילדים. עד הלידה האחרונה החיים היו נורמטיביים בלי דרמות יוצאות דופן.
התפנית החלה לאחר הלידה, מעין מתח פנימי שהיא לא חשפה כלפי.
היא הרגישה צורך לפרוק את הרגשות והתסכול שלה במקום אחר, מה שגרם לה להתחבר עם מישהי אחרת בסתר.
דרך העבודה שלה היא הכירה אשה צעירה ממנה, והקשר בין השתיים התחזק. הבחנתי בכך שהן מתכתבות ללא סוף ומשהו לא בריא בקשר שלהן.
הטריד אותי חוסר הפוקוס איתי ועם הילדים, התכתבויות עד השעות הקטנות של הלילה.
בסתר גיליתי שהן הפכו את הקשר ליחסים רומנטיים וההודעות שהיו תמימות לכאורה הציגו רומן.
הן כתבו על כך שכיף להתנשק, הטעם של השפתיים שלה לא יורד ממנה והיא מנסה לשחזר את המגע הרך, הבנתי שהן נפגשות ומנהלות קשר מיני.
היה לה ברור שאני לא אחשוד, אבל כשגיליתי את הסוד, הרגשתי נבגד באופן חד משמעי. לא הבנתי למה זה קורה לי. מה עשיתי? מאשים את עצמי.
למה היא לא מסופקת ממני? המון תהיות ושאלות קשות שאני מנסה להתמודד עם עצמי בסתר שלי.
לא הבנתי למה לא פנתה אלי אחרי הלידה והטלטלה הרגשית, זה הרגיש לי כמו הלם שעצר אותי מאורח החיים.
במקום לבוא אלי, בן זוגה, כביכול החבר הטוב ביותר, אבל היא העדיפה זרה על פני וזו היתה בעיני הבגידה, יותר מאשר הנשיקה עצמה.
באותה תקופה היו ביננו יחסים אינטימיים טובים, ולא הבנתי איך היא יכולה לשחק על שני המגרשים, גם איתי וגם איתה.
היא לא ידעה שאני יודע, זה היה סוד כפול הדדי.
הרגשתי שאני חייב להציל את החסים ביננו והתחלתי להפתח כלפיה במיטה וגיוונתי את היחסים המיניים. עשיתי כל מה שאני יכול כדי למשוך את תשומת ליבה בחזרה אלי. השקעתי במראה החיצוני שלי, בריח גוף, סיפקתי אותה לפני ורציתי לתת לה תחושה שהיא הכל בשבילי ואעשה הכל בשבילה.
זה עזר כי היחסים ביננו התחממו והיא זרמה איתי במיניות, אבל היא לא נפתחה אלי ברמה החברית, היא לא חשבה לשתף אותי על החברה שלה שהפכה לקשר עמוק ומיני.
הרגשתי מרגל, סוכן כפול
לא היתה לי ברירה ומידי פעם שאלתי אותה עליה, הייתי במעקב על הפלאפון, הרגשתי מרגל אבל הייתי חייב לדעת מה קורה בחייה כי היא עדיין מסתירה ואף משקרת.
חודשים חייתי בתסכול, מודאג ובמן סוג של פיצול רגשות, יודע אבל משחק משחק של לא יודע. מנסה להטות את המשחק לכיוון שלי ומרגיש שאני לא מצליח.
זה כמו לחיות חיים כפולים, משני הצדדים.
הרגשתי לבד בעולם ולא ידעתי איך להתמודד עם המצב שנקלעתי אליו.
זה היה מוזר וקשה בו זמנית. חיפשתי איש סוד לדבר איתו באנונימיות מרחוק, מעין יועץ כדי לפרוק את הסיפור ההזוי שלי.
מנעתי פעם אחת
אני זוכר שביום אחד גיליתי שתכננו להיפגש באיזהו מקום על מנת לשכב יחד, הבוקר היה רגיל ביננו ולא סיפרה לי מאומה, אבל יכלתי גם לקלוט את חוסר התיאבון שאפף אותה כבר מאמש, יכלתי לראות שהיא די לא רגיל באופי שלה.
לא יכולתי לתת לזה לקרות ואני קולט את ההתכתבויות שלהן.
כל הזמן התקשרתי אליה והדגשתי שאני ממש קרוב לבית שלנו ואולי אני אקפוץ לאכול או משהו דומה.
הצלחתי למנוע את מעשה האוהבות. אבל הבנתי שכנראה הן כבר נגעו אחת בשניה והיתה התנסות מסויימת.
השאלה הקשה שחשפה את הסוד
באותו ערב הזמנתי אותה לדייט בפארק ושאלתי אותה שאלה ישירה: "האם היום תיכננת להיות עם החברה שלך?" היא החווירה והכחישה את העניין. התחמקה ואני לוחץ. סיטואציה לא נעימה בלשון המעטה.
אני מכיר את האופי של אשתי והיא מאוד עדינה ופגיעה ועד לנקודה זו לא רציתי לחשוף אותה כדי לא להחמיר את מצבה הרגשי הרעוע. אבל די, כבר לא יכולתי לשאת את הסוד הכפול.
עברנו שבוע של מריבות, כעסים ומתחים, משבר אמון חזק שבסופו היא הודתה שהיא מתנשקת איתה והיא חברת נפש שחשוב לה לשמור איתה על קשר.
מאז במשך שנה היא המשיכה את הקשר האסור עם החברה שלה, היא ידעה שאני יודע על היחסים
אבל לא ידעה שאני עוקב אחר ההודעות האישיות שלהן.
עבדנו על הזוגיות שלנו
במהלך השנה ניסינו לחזק את הקשר ונסענו לנופשים כזוג וכמשפחה, רצינו להשלים פערים שלא הצלחנו לגשר עליהם בכל שנות הנישואים שלנו. חשבתי שחיזקנו את האינטימיות וגם את החברות.
מסתבר שהמאהבת לא הניחה לה ורצתה לחזק את הקשר בזמן שאשתי מנסה להתרחק כדי לשמור על המשפחה שלנו.
אחרי שנה אני מגלה שהקשר שלהן חזר והפעם בעצמות גבוהות יותר- הרגשתי בגידה נוספת.
עכשיו הן כבר יודעות שאני על המשמר, לכן הן נזהרות כפליים.
אני מבין שהיא לא רוצה לפרק את הזוגיות והמשפחה, אבל התשוקות שלה לא מופנות כלפי וזה הורס את הקשר. היא משתוקקת לאישה אחרת.
זה הורג אותי מבפנים. במיוחד לאור כל המאמצים שעשינו יחד כדי לחזק את הזוגיות.
הילדים שלנו היו עדים לכל הוויכוחים, הריבים על הביגדות בזוגיות, היה מתח, צעקות, בכי וזה הרס את הבית.
הילדים שלנו היו חשופים לחלק מהמשבר אבל לא באמת ידעו על מה מדובר.
האולטימטום
עוד נקודת מפנה התרחשה כשנאלצתי לטוס לנסיעת עבודה לכמה ימים וחששתי להשאיר את המצב ללא השגחה.
בזמן העדרותי ידעתי על ביטוי האהבה בין השתיים וגיליתי שהן היו יחד. זה שבר אותי והבנתי שאני מפסיד בתחרות מול המאהבת.
כשחזרתי לארץ הרגשתי שאני חייב להציב אולטימטום, "אני או החברה שלך. כך אני לא ממשיך!
החברות הטובה הזו היא מסווה כדי להמשיך את האהבה הבוערת בינכן. תבחרי מה את באמת רוצה?"
לא היתה לה ברירה והיא בחרה בי, כי לא רצתה לעזוב את הבית.
השקט שלפני הסערה
למשך שנה היה לנו שקט והחלטנו להתחיל טיפול, בהתחלה רק היא ואז גם אני הצטרפתי לשיחות, חשבתי שזה עזר- אבל טעיתי.
פתאום החברה שוב נסתה לחזור ולהתנצל על המעשה הלא ראוי שהיא עשתה וכמעט גרמה לפרוק משפחה. אני לא הרגשתי אמת בדבריה ופסלתי את המפגש.
ומבלי ששמתי לב התחיל המשבר השני:
אשתי המשיכה להתחבר לנשים במסגרת העבודה שלה והפעם הכירה אישה אחרת והחל להתפתח בינהן קשר חברי.
לאט לאט אני צופה בקשר והוא מתחזק וההודעות בינהן מדליקות לי נורה אדומה. אני כבר יודע שהיא כמו הר געש מתנפץ והכל עדין, מנסה ללכת על ביצים איתה ולא יודע מה לעשות.
הפעם הכל גלוי ואני שואל מה קורה כאן? היא שוב מכחישה ומדברת רק על חברות אמת.
החברה שלה באמת מרשימה, מהממת וזורמת עם וייב טוב לחיים. אישה נשואה עם ילדים .
הא הוסיפה לה שמחת חיים ועברו יחד איזושהי סוג של זוגיות ללא מגע.
לא יכולתי לעצור את החברות בינהן ואיפשהו גם לא רציתי, כי כבר הייתי בסיפור הזה לפני כן והבנתי שיש כאן ריטואל שחוזר על עצמו ופרידה עם אחת, תגרור משיכה לאחרת. ידעתי שהמתח המיני יגיע ואני אאלץ להתמודד עם מצב דומה לבגידה הקודמת.
אחרי כמה חודשים אני שוב מגלה שאנחנו באותו מצב של בגידה ואשתי שוב בפרשת אוהבות.
זה היה חזק ממנה, היא התמכרה לרגשות ויחסים אסורים. חיפשה משהו שונה ממני שיכיל אותה.
לא יכולתי להתמודד עם הסיטואציה הזו בפעם השניה - הרגשתי שאני לא עומד בזה, זה היה משבר שני גדול ממני, יותר מידי עבורי.
הרי למדנו ממשבר אחד והפקנו לקחים, ידענו מה חסר וחשבתי שחיזקנו את החלקים החסרים, השקענו שנינו כל כך בגישור על הפערים.
הבגידה השניה שברה אותי.
אכן זה הגיע ואני רועד מבפנים. היה להן קשר מאוד קרוב ידעתי שהן מדברות על אהבה ויחסים בינהן. וכנראה גם רוצות להתנשק.
באופן הזוי הפעם, בקשה את רשותי כדי להיות איתה. אמרה לי נשיקת אחת ודי, נשיקת פרידה לפני שהיא טסה לחופשה ארוכה ולא אראה אותה.
הייתי תמים, הסכמתי לבקשתה ההזוייה לנשיקה חד פעמית.
כאן מתחיל הסיפור הקשה:
הן המשיכו קשר מרחוק והמחשבות העצימו יותר ויותר בין השתיים.
אנחנו שוב מדברים על החשדות שלי.
הפעם לא הסתפקתי במעקב על ההודעות והקלטתי גם את מה שדיברו.
נקטתי פעולה
החלטתי לשתף את בעלה של החברה, היינו שני זוגות. הרגשתי שבעלה הוא היחיד שיכול לעזור לי.
חשפתי אותו לרומן והוא עזר קצת לעצור את העניין מהכיוון של אישתו.
אני החלטתי לעזוב את אשתי ולא יכולתי להתמודד עם הבגידה הכפולה פעם אחר פעם.
אבל היא התחננה על נפשה, רצתה להשאר איתי. טענה שתתחיל טיפול אפילו תרופתי.
במקום לעזוב אותה טסנו ביחד לחו"ל כי בתוך תוכי אני אוהב אותה וכיף לי איתה, זה עזר לי לתת לנו הזדמנות נוספת, לא באמת רציתי לשחרר אותה ממני.
תוך כדי החופשה, היה לה קשה איתי, היו המון רגעים של עצב מעורבים בחרטה אבל גם געגוע אל ההיא.
בסופו של דבר הצלחתי במשימה והיה נתק מוחלט של שנה בין שתיהן. היא לא שמחה מהעניין והרגישה עצובה, לא היה לה עניין בחיים.
ממתנגד לצופה מהצד
נדמה שלקחתי ממנה את כל הריגוש המסעיר שהתמכרה אליו.
באחת השיחות אני מבין שהיא עדיין אוהבת אותי ורוצה אותי אבל בו זמנית חושפת את רגשותיה האמיתיים כלפי המאהבת שלה שהתרחקה ממנה, למעשה המחשבות מעולם פסקו והיא לא יכולה בלעדיה. זו היתה שיחה פתוחה לראשונה מאז תחילת ההכרות שלנו.
לא יודע מה עבר לי בראש, אבל הרגשתי ליברלי והסכמתי לשתף פעולה עם העניין, שיתפתי את בעלה והחלטנו על קווים אדומים שאסור לחרוג מהם. היה לנו מעין ספר חוקים של עשה ואל תעשה.
הרגשנו מבולבלים והזויים אבל הן קבלו את הכל, רק כדי לממש את אהבתן זו לזו.
נשמע מוזר, אבל מאז ארבעתנו התחברנו למצב שאנחנו מקבלים ומבינים את היחסים הפתוחים בין שתי הנשים שלנו.
נסענו לנופשים בחו"ל יחד, יצאנו לארוחות במסעדות, היו לנו יחסים מעולים עם זוג נפלא ואיפשהו מצאתי בזה המון עניין.
הן מאושרות, הן רוצות להתקדם עם הקשר והכל גלוי רק ביננו, זה הסוד של ארבעתנו.
הזוי אבל אלו החיים.
מצאנו זוג חברים שמשתפים הכל ואנחנו חשופים ליחסים המיניים שלהן. המאהבת מספרת לנו שבזמן שהיא שוכבת עם בעלה הא מפנטזת על אישתי, עד כדי כך היחסים היו פתוחים.
בתקופת הקורונה היה ריחוק פיזי אבל לא ריחוק רגשי. בעלה ואני כל הזמן רצינו לדעת מה קורה והגבלנו אותן.
בשלב מסויים הבנו שזה חזק מאיתנו והן רוצות להרגיש אחת את השניה בלעדינו.
הן מוצאות נחמה אחת בשניה וזה ממלא אותן.
אשתי משתפת אותי בכל הפרטים, כבר אין סודות. חשבתי שזה עזר לי לעבור את המשבר.
רציתי בסתר ליבי שהרומן הזה יגמר הגשתי דיסוננס עצום בין מונוגמיה שהתחנכתי עליה לבין יחסים פתוחים עם בנות המין היפה שאין לי סיכוי להתמודד מולן.
לא יודע איך לצאת מהפלונטר
היום אני בדיעה שאני לא סובל את הקשר הזה והספיק לי. לא יכול לחיות באשליות.
לא מסוגל לחיות עם אשתי שחיה חיים כפולים, אפילו שזה בידיעתי.
אני מנסה לרגש אותה בדרכי ולמלא את החסר. המתח קיים ביננו ואני לא מקבל את היחסים עם המאהבת. היא יודעת שאני עצוב ולא טוב לי עם זה.
ניסיתי באמת שניסיתי, אבל זה הזוי ואני לא יכול להתמודד עם זה יותר. הדיסוננס הכריע.
היא מרגישה קרועה בין שנינו וצריכה לקבל החלטה.
מצד אחד מגע רך, הבנה ואמפטיה רגשית של אישה לאישה. מצד שני יחסי גבר ואישה נשואים עם ילדים וכל הרעש הטבעי ביחסים. אני לעולם לא אצליח להתחרות במאהבת שלה. זה חונק אותי.
אני מקנא באהבה שהלוואי והיתה לי איתה, הצורך לשתף. הדיבור הקולח שאין ביננו. השעות הרבות שהן מבלות יחד בשיא ההנאה...
היא לא מבינה מה השתנה בי, למה אני לא רוצה את הקשר האסור שלה. מבחינתה שגם אני אבגוד אבל זה לא מה שמעניין אותי, אני רוצה אותה ולא אחרות. אני רוצה להיות נורמלי.
מזדהים עם הסיפור? נדמה לכם שהוא לא נפוץ, אבל ישנם מקרים דומים, פשוט לא מדברים על זה. אל תשמרו את הסוד בלב, בואו לייעוץ או טיפול זוגי, מתחילים בפרטני עם כל אחד מכם ואז מתאחדים כזוג- אין לכם מה להפסיד, מתחילים מכאן>>