מה אומר עלייך ארון הבגדים?

גלית הייתה מורה בשנות ה-40  לחייה  ועבדה 8 שנים במשרה יציבה בבית ספר יסודי באחת מהערים בגוש דן. היא הייתה מוערכת ואהבה את הצוות הגדול שאיתו עבדה. גלית פנתה אליי שבועיים לאחר סיומה של שנת אבל, לאחר שאיבדה את אמא שלה מאירוע לב פתאומי, השנה האחרונה הייתה אחת מהקשות בחייה.

גלית הקפידה על כל הלכות האבל למרות שהיא לא דתייה, היא הקפידה בדבקות יתרה בהלכות האבל שיש להן ממד ויזואלי וחיצוני ,היא הקצינה אותם והחמירה בהם. במשך שנה היא נתנה לשערה להאפיר לא גזרה אותו וכמעט ולא סרקה אותו, היא לבשה רק בגדים שחורים ורחבים ולא התאפרה ולא קנתה בגדים חדשים, גם כאשר הבגדים הישנים כמעט ולא נסגרו על גופה, שהלך והתעבה.

כשהסתיימה שנת האבל, גלית החליטה לחזור למלתחה שלה , היא לא מצאה את עצמה בתוך ארון הבגדים שלה, וגם לא מצאה את עצמה מול המראה.

שערה התארך וכשהספר שאל אותה איך היא רוצה להסתפר ובאיזה צבע היא רוצה לצבוע,

היא לא ידעה מה לענות לו, היא השתתקה ואמרה לו שהיא סומכת עליו ושיעשה בה כרצונו.

היא מצאה את עצמה חוזרת הבייתה עם פוני ופן ותספורת אסימטרית שהייתה מאוד לא מתאימה לאישיות הסימטרית שלה.

כשהיא עמדה מול המראה המאכזבת, היא נזכרה שהייתה לה חברה מהעבודה שעברה תהליך של סטיילינג טיפולי, שחוותה טיפול באמצעות סטיילינג שהיה עוצמתי מאוד עבורה.

היא זוכרת את הקולגה שלה מגיעה לעבודה עם שינויים קטנים בחוץ אבל עם שינויים פנימיים גדולים בפנים.

היא החליטה להתקשר אליי, בגלל שאני מפתחת שיטת הסטיילינג הטיפולי וקבענו להיפגש.

טיפול באמצעות סטיילינג מתחיל מתהליך הכרות מעמיק,

תהליך ההכרות מתקיים בסמוך לארון הבגדים ובתוכו.

סטייליסטית רגילה הייתה ממהרת לשאול על בגדים, גזרות, סגנונות מידות ומותגי אופנה.

אך בתור סטייליסטית טיפולית, השאלות האלו לא רלוונטיות ברוב שלבי הטיפול, בשלב הראשון הבגדים מהווים רק כלי אבחוני, צוהר לעולמה של המטפלת, זרז לעליית סיפורי חיים משמעותיים ומפתח לעולמה הפנימי של הלקוחה, על גבי שמלה וצעיף אנחנו מתחלקות פנימה למקומות שבהם הכל התחיל.

 התחלתי מלשאול  אותה למה דווקא עכשיו ולמה דווקא סטיילינג טיפולי? הרי היא יכולה ללכת לסטייליסטית רגילה? הרי היא יכולה ללכת לטיפול פסיכולוגי / רגשי רגיל?

המטרה המוצהרת הראשונית של גלית היתה שאין לה מה ללבוש אך השאלה שלי קילפה עוד שכבה ועוד מסיכה, מהשיח עם גלית עולה שמאז שאמא נפטרה באופן טראומטי ופתאומי היא לא מוצאת טעם לחיים, היא גוררת רגליים בעולם, היא מתלבשת בכוח רק בגלל שאסור להישאר בפגימה, מנסה להעלם במשרד מעדיפה תיקים ועבודה מול מחשב מאשר מפגש עם לקוחות ובעיקר מעדיפה לנוח, לאכול ולישון.

גלית הייתה מדוכדכת ואבלה, שיקפתי לה את זה ועיבדנו את זה.

השיח על חוויות הילדות והנערות הקשורים לטיפוח שאותם ספגה בביתה, עזרו לה לעבד את חוויות הגעגוע לאמה ולעבד את מורכבות היחסים בינהן.

ענידת התכשיטים שהיא אספה מבית אמא ואחרי מותה והשיח על מה שהם מציפים אצלה, עזרו לה לתת מקום לכעס כלפי אימא ולסיפור הלא פטור בניהן, למעגל שנקטע טרם זמנו.

אמא של גלית הייתה, לדבריה, "פרינססה" גברת מגונדרת, ליידי, אישה מלאת כריזמה ונוכחות שיודעת למשוך את תשומת הלב של כל הסובבים אליה. היא הקדישה הרבה מקום, זמן וכסף לשיפור המראה החיצוני שלה והתקשתה לקבל את גלית שהייתה ילדת תום בוי ונערה בעלת סגנון פשוט ושקט.

מערכת היחסים בינהן ידעה עליות ומורדות ובתקופה שבה אימה נפטרה במפתיע היחסים בינהן היו קשים מאוד. בטיפול עלו רגשות אשם והחמצה של גלית, כאב על כל אותם מילים טובות שלא הספיקו להאמר הכמיהה להתחבר והכאב מחוסר היכולת לעשות זאת.

כאב עצום, משתק, חופר תחת השפיות, חופר תחת השינה, מעייף ומדכא.

לאחר שהרגשות קבלו  מקום של כבוד בחדר (או ליתר דיוק בארון!) התפנה מקום לדברים חדשים.

למדנו שניתן להתחבר לאמא דרך בגדים, דרך ענידה תמידית של שרשרת פנינים קטנה ודרך מציאת קול וויזואלי אותנטי שמתכתב עם האם המטופחת אך עושה זאת מתוך מקום אותנטי וייחודי של גלית.

הייתה שמלה אחת  שגלית לבשה והיא "לא ישבה בתוכה טוב" שיקפתי לה את זה ושאלתי על זה,

 מסתבר שהיא הרכיבה look  שאמא שלה הייתה לובשת וממש שמחה לראות אותה בתוכו, אך היא לא הרגישה שהוא מבטא את הקול הייחודי שלה

ו"עכשיו" אמרתי לה. "תהפכי את  ה- look הזה ל- look שתרגישי טוב בתוכו"

היא בנתה לעצמה לוק מדויק יותר

לוק שהוא גם היא וגם אמא שלה, במינונים שמדויקים לה.

שהלוק שהיא בנתה הכיל גם את השמלה של אמא

אבל גם נעליים, ווסט ג'ינס, אקססוריז ותסרוקת שמבטאים אותה ורק אותה.

ארון הבגדים עזר לגלית לעבד את האבל

הוא הציג ודייק לה את מורכבות היחסים בינהן

הוא אפשר לה לתת מקום לכאב שעלה

הוא הציג ודייק לה את מורכבות היחסים בניהם

הוא אפשר לה להתחבר לאמא

הוא אפשר לה להתחבר לעצמה.

היא גילתה שעולם האסתטיקה והטיפוח שהיא התכחשה לו כל כך קיים גם בתוכה.

לפעמים אנחנו משתמשות בבגדים כדי להשתייך

לפעמים אנחנו עושות זאת כדי להיפרד.

גלית הבינה שהיא עשתה זאת כדי להיפרד , כדי ליצור נפרדות מאמא.

היא השתנתה והמצב השתנה והיא ביקשה ללמוד איך להשתמש בבגדים כדי להתחבר.

מהו סטיילינג טיפולי?

סטיילינג טיפולי הינה שיטת טיפול חדשה , היא מבוססת  על שיטות טיפול  מוכחות ומוערכות בעולם הטיפול: טיפול באמנות, טיפול נרטיבי, תרפיה בפגישה אחת, פסיכולוגיה חיובית, טיפול פמיניסטי, טיפול קצר מועד, טיפול קבוצתי ועוד. הבסיס התאורטי שלה מבוסס על מחקרים מתחום הפסיכולוגיה ושל האופנה.

סטיילינג טיפולי מצוין לעבודה עם נשים ונערות המתמודדות עם דימוי עצמי נמוך, דימוי גוף נמוך,  משברים זהותיים, התמודדות עם שינוי, מחלה או התמודדות עם הגוף שעובר שינויים, הוא כלי מצוין לסייע לנשים לגלות את עצמן מחדש בתקופות שבהן הן מרגישות שהן הולכות לאיבוד.

הסטיילינג הטיפולי הוא פרי המצאה של מוחי החדשני שבא לגרות את העולם הטיפולי בחוויה מרגשת שנוגעת במקומות העמוקים שאנחנו מנסים להסתיר, מסתירים בבגדים.