כתבות מומלצות עבורך
הגוף לא משקר, הוא מדבר איתנו. בואו נקשיב לו
האזנה לפרק הפודקאסט עם טלי ג'מילי
טלי ג'מילי, מטפלת תודעתית שעוזרת לאנשים להחלים פיזית, רגשית ואנרגטית ממה שגורם לנו סבל בריאותי בחיים.
הדימוי הנכון לתאר את התהליך הוא, סלילת דרכים וגשרים למסלולים חדשים בחיים.
יש בכלל דבר כזה מחלה פיזית או שהכל ריגשי?
כל הסימנים לבעיות הרגשיות שלנו, קיימים בגוף ורק צריך להקשיב לו.
השאלה המתבקשת: איך מקשיבים לגוף ומה עושים עם הסימנים?
ההקשבה בצורה תשומת לב לאיתותים שהגוף שולח,
הקשבה עדינה החל מהסימנים הקטנים ביותר.
זה יכול להיות בכאב בטן שמתחיל להציק לנו לנוכח אירוע לא נעים שאנחנו חווים, לפעמים זה בחילות או סחרחורת, רעד מתון בשרירים.
בעיות עור מגוונות פצעונים שמופיעים פתאום ולא נעלמים, פסוריאזיס, כאבי גב, דלקות פרקים או בכלל דלקות באיברים פנימיים בגוף.
אם לא מקשיבים לרגשות שהגוף מבטא, הכאב מתעצם והסבל גדל.
הנפש לא מפסיקה להפעיל את הגוף ולשלוח סימנים עוד יותר משמעותיים.
עד למצב שזה עלול להפוך למחלה כרונית, כאב כרוני שאין לו טיפול רפואי ואפילו עד רמה של מחלה סופנית.
לכן, ככל שנהיה ערים לסימנים ונבין שיש לזה מקור רגשי,
כך נוכל לתת מענה שורשי,
מהיר יותר,
עם פחות החמרה של המחלה או האתגר
ונזכה להקטין את עוצמת הסבל.
אנשים מתפתחים הכי טוב מתוך אתגר וסבל.
אוי, זה משפט קשוח לכתיבה וקריאה ועוד יותר קשה להבין, כי אין בזה הגיון.
הרי אנחנו נמנעים מסבל, אז איך דווקא מתוך הפלונטרים הכי קשים אנחנו מתפתחים?
אסביר את העניין בדוגמאות,
אנשים יכולים לסבול שנים, להתרגל לכאב ולהגיע רק כאשר הם כבר לא מסוגלים לסבול אותו בהחמרתו הקיצונית.
ואני עדה לכך,
אנשים פונים אלינו למוקד ההכוונה של care point עם כאב באמת גדול כשהם מרגישים ומתארים את עצמם מפורקים וגם מערכות היחסים בחייהם מקשות עליהם והם לא שורדים את היום יום.
בראיון עם טלי ג'מילי, שיתפנו בכמה דוגמאות שממחישות את הכאב שאנשים סובלים עד לרגע שהם פונים לטיפול רגשי, כי זה המקור.
מכאן צופים בהקלטת הראיון המלא
במקום לעבור את כל הדרך הארוכה והכואבת הזו,
תנו מקום לרגש שמתגלם בצורת כאב בגוף.
הרבה פעמים זה לא ממש כאב, זו הרגשת אי נוחות, אי שקט במחשבות.
אפשר לדמות את התחושה הזו למחנק זמני, כל התסמינים של חרדה.
החרדה או הכאב מבטאים את התפוצצות הרגש שמבעבע בנפש שלנו והסימנים קיימים.
לפעמים מקור הכאב הרגשי לא ידוע לנו, הוא מודחק וצרוב בתת המודע.
אבל הוא קיים, ואנחנו משקיעים בו המון כדי להשאיר אותו מודחק.
יש לזה הסבר באנרגיה שנאגרת סביב אירוע טראומתי.
האנרגיה נשארת כלואה ולא משתחררת.
הסוד או הטראומה המודחקת לוקחים מאיתנו כל כך הרבה משאבים כדי להשאר בפנים.
הסוד, יחד איתו לוקח את הזרימה של האנרגיה וזה יוצר מחסום.
איך משחררים חסמים ותקיעויות בחיים?
טלי עובדת בקליניקה לפי גישת שפר, ומסבירה שיש כאן שיטה שעובדת בשלושה שלבים:
השלב הראשון עובד על חיבור לטריגר הרגשי.
הטריגר הוא בנפש והוא מחובר לאירוע משמעותי לנו שחווינו ויצר את הבעיה הרגשית שמתבטאת גם בגוף.
גילוי הטריגר, זיהוי הבעיה הרגשית, אפשרות להתחקות אחר הדפוס שחוזר על עצמו שוב ושוב מוביל להבנה תודעתית שמתחילה את התנועה של השינוי.
אנשים חוזרים על טעויות שוב ושוב ומובילים את עצמם לאותן תוצאות לא טובות במעגחלים שונים בחיים, בהרבה תחומים.
אם ימישיכו באותה דרך, יגיעו שוב לאותו מקום.
איך ידעו מה לשות אם לא יבינו את מקור הבעיה ויתחברו אליה.
החיבור למקור הבעיה זה התחלת התהליך להתפתחות מתוך הכאב.
השלב השני הוא סליחה לעצמי.
לא משנה באיזה סבל אני חיה, עד כמה פגעו בי עוד משחר ילדותי, אני תמיד יכולה למצוא את המקום לסלוח לעצמי.
זו מהות של טיפול בילדה הפנימית.
סליחה לעצמי מובילה לחמלה, הכרה ברגש, ואפילו מגבירה את האהבה העצמית.
סליחה לאחר זה כבר שלב גבוה יותר וגם הוא מתאפשר רק לאחר שהצלחתי לסלוח לעצמי.
השלב השלישי מדבר על הטמעה.
הבנה של מקור הבעיה, הבנה תודעתית אפילו ברמה הרוחנית של הדברים.
לא הכל חייב להיות נוכח ומוכח מול העיניים, הרבה סמוי לנו ויש לכם רק סימנים בשטח.
ההטמעה היא ההסכמה לקבל את השינוי מתוך הבנה, סליחה ובחירת כיוון חדש.
אפשר להתייחס אליה כאל הטמעה של דפוס חשיבה אחר.
מוביל לסגנון התנהגות שגורר אחריו תגובות חדשות,
הפידבקים שמקבלים מעודדים להמשיך את הכיוון החדש.
טכניקה ידועה שבאמת עובדת לשחרור חסמים,
היא דמיון מודרך עמוק שבאמצעותו אנשים מצליחים לדבר עם עצמם דרך תת המודע.
קיימים המון סגנונות של דמיון מודרך, אני יודעת שאתם מצפים שאפרוס בפניכם את הסגנונות של דמיון מודרך.
אז דווקא לא.
כי החלק החשוב הוא לא הסגנון אלא החיבור למטפלים שאנחנו סומכים עליהם ואפשר להתמסר באמצעותם לדמיון מודרך עמוק.
איך יוצרים זרימה בחיינו?
זה נשמע פשוט ובאמת פשוט, כי צריך לקבל את עצמכם כמו שאתם עם כל הבעיות וכל החסרונות ועדיין לראות את היתרונות כי הם קיימים.
כל הפתרונות קיימים בתוככם. זו האמת הפשוטה.
אבל לפני שרואים את הטוב שבכם ואת כל הפתרונות שבתוככם,
צריך לעבור את השלבים של חיבור לטריגר שיוצר את האתגר והבנה תודעתית של הדפוס החוסם, וכמובן הסליחה העצמית.
המטרה להגיע לאהבה עצמית, אמיתית.
זו קבלה עצמית והתשובות מתבהרות מתוך הסימנים שהנפש שולחת והגוף מדבר איתנו.
איך עולים לרמה הבאה שלנו?
לאהוב את עצמינו, את מי שאנחנו מייצגים.
לאהוב את מה שאנחנו חושבים על עצמנו.
לפרגן לעצמנו.
ותמיד יש לאן לגדול עם האהבה העצמית.
הרמה הבאה שלנו תלויה ביכולת שלנו לראות את הטוב, את השפע בחיינו ואת מה שהשגנו ואנחנו עדיין יכולים להשיג.
אהבה עצמית מגדילה את הסיכוי לראות את העולם בכיוון החיובי שלו, תמיד להביט על חצי הכוס המלאה ולשמוח על מה שיש לנו.
זו הדרך לצמוח ולהגביר את המוטיבציה להתפתחות בכל התחומים.
איך מעלים את האהבה העצמית בחיינו?
אם קשה לנו, לתת לזה מקום.
לתת לעצמנו זמן.
לנשום לתוך הקושי ולסלוח על הכישלונות.
ללמוד מהדרך, כי הדרך חכמה יותר מההולכים בה (זה לא משפט שלי, אבל אהבתי ואימצתי).
בדרך שלנו יש יותר כישלונות, לשם לב להצלחות גם אם הן קטנות.
ההצלחות מדבקות ומובילות לעוד הצלחות.
אתם וודאי מכירים את אלו (אולי גם אתם כאלו) שמצליחים יפה בכמה תחומים, אבל דבר אחד לא מצליח וזה תופס את מרבית המחשבות.
כדאי ללמוד מהכישלונות ולתקן טעויות כדי לא לחזור עליהן.
ולהקשיב לגוף, החא מדבר איתנו ומספר לנו את סיפור הנפש.
הגוף שלנו נולד ביום ההולדת שלנו, אבל הנשמה היא עתיקה והיא יודעת וסופגת יותר מהגוף.
הנשמה שולחת לנו סימנים שבאים לידי ביטוי בגוף.
הכאב לא נגיע סתם, הוא סימן בדרך.
זו הסיבה שכתבתי את המשפט הקשוח:
אנשים מתפתחים הכי טוב מתוך כאב וסבל.
