חרדה, בדידות, נטישת המשפחה, אונס ובסוף אנורקסיה

בכל פעם שמתקשרת אלי נערה בעצמה, בלי אמא שלה, זה כבר מרמז לי על סיפור עצוב

לא שייכת ומפתחת חרדה

היום היא בת 18, גדלה בבית דתי, בלי הרבה תשומת לב. לא הרגישה מספיק אהובה ולכן היתה עסוקה בלהיות ילדה ממש טובה כדי שיראו אותה ויאהבו אותה. עד כדי כך שפיתחה דפוסי ריצוי. בבית הספר היה לה קשה, לא היו לה חברות והביטחון העצמי שלה ירד עד רמה של חרדה חברתית. רוב הזמן היתה עסוקה בלהסתיר את עצמה וכך פיתחה גם דימוי עצמי וגוף נמוך.

עזבה את הדת

היא היתה ילדה שקטה וטובה וההורים שלה לא שמו לב לבעיות הרגשיות שהתפתחו אצלה, לדעתי הם בכלל לא הכירו את עולמה הפנימי, והיא מעולם ולא שיתפה. בגיל 16, מאסה בחצאיות הארוכות והתחילה לקצר את החצאית. פתאום גילתה שיש לה רגליים יפות ואהבה את עצמה קצת יותר בלבוש הזה, אבל זה לא מצא חן בעיני ההורים שלה שחשבו שהיא עוזבת את הדת ולכן נידו אותה. ממש סילקו אותה מהבית.

אבדן הסבתא היחידה שאהבה אותה

מצאה את עצמה עזובה, מושפלת, נטושה ועברה לגור עם סבתא שלה שקבלה אותה כמו שהיא. הסבתא האהובה נפטרה לפני שנה וכאן התחילה התדרדרות תלולה. קושי בהתמודדות עם אבדן של סבתא אהובה, לא היה ל איפה לגור והתחילה לעבוד כדי לממן לעצמה חדר קטן. ההתעסקות בעבודה גרמה לירידה בלימודים.

תקיפה מינית

שיא השפל היה שבדרך חזרה מהעבודה באיזה לילה, תפס אותה בחור זר ואנס אותה. היא לא זוכרת הרבה, רק את ההתחלה והסוף שברחה ממנו ורצה בוכה ברחוב. החיים שלה הופכים לעוד יותר קשים והיא לא סובלת את עצמה, ובעיקר שונאת את הגוף שלה ומפסיקה לאכול.

שונאת את גופה ונפלה לאנורקסיה

מגיעה לתת משקל על סף האנורקסיה ומכאיבה לעצמה כדי לנסות להתמודד עם הכאב הנפשי. אין לה עם מי לדבר, במשך חודש שמרה את כל הרגשות רק לעצמה ולא דיברה על האונס. נגררה למערבולת רגשית ולא אוכלת כלום ימים שלמים, וירדה עוד ועוד במשקל. הפסיקה לתפקד, רק בוכה כל היום, בקושי מגיעה למשמרות בעבודה וזה מייצר אצלה לחץ כלכלי, כי אין לה לאן לחזור. ההורים שלה לא מדברים איתה כבר שנתיים. היא לבד בעולם. יש לה מחשבות אובדניות אפילו נסתה לסיים את חייה מכאיבה לעצמה כבדרך קבע מתוך מטרה שהכאב בגוף יחליש את הכאב הנפשי

מבקשת עזרה

במצב בריאותי ירוד נפשי ופיזי, חלשה מאוד, מסכנה ואומללה וכך הגיעה למשטרה כדי לדווח על האונס, אבל בשלב הזה כבר לא היה מה לעשות ואין ראיות חוץ מכך שרואים אותה במצלמות המשטרה רצה ברחוב באותו הלילה. אבל לפחות היא זוכה לטיפול רפואי בגלל האנורקסיה. אמרו לה בבית החולים שהיא צריכה גם טיפול פסיכולוגי וזו הסיבה שהתקשרה אלי. בהתחלה סיפרה רק על הפרעת האכילה, לאט לאט חשפה עוד פרט בסיפור חייה והלב שלי יצא אליה.

מודעת לעצמה

מדברת בקול חלש אבל מצליחה להכניס אותי לעולמה, שטף דיבור קולח, שיחה מאוד ריגשית עם תיאורים מפורטים שמעידים על חוכמתה, על הבנתה את חוויות חייה. היא מאוד מודעת לעצמה ולמצבה, מבינה את השורש שגרם לכל ואני חושבת שזה לטובתה כי מכאן היא מסוגלת לקבל עזרה ולצמוח מתוך רצון חזק להציל את נפשה ולהתפתח. הצעתי לה לפגוש מיידית מטפלת שתכיל אותה, שמבינה בפגיעות מיניות ותדע לחזק אותה רגשית כדי שתמצא את הדרך לאהוב את עצמה וגופה ותתחיל לאכול. היא תתחזק ותעמוד על הרגליים בכל המובנים, ותמשיך את חייה בזכות עצמה כי לה הרבה יכולות לצמוח מהמצב הזה.

עזרנו לה ונעזור גם לך

בכל יום פונים אלינו ל care point עם סיפורי חיים ואנחנו יודעים להקשיב, להבין ולחבר למטפלים שירימו אותם, יעצימו וילמדו כלים לצלוח משברים ולהתפתח מהם.