כתבות מומלצות עבורך
איך יודעים שההמלצה אמיתית? על תהליך ההמלצות באתרנו
אמרו לי: "מטופלים לא ידברו ולא ימליצו, אין על מה לדבר"
למה הקמתי את care point
אמרו לי: "מטופלים לא ידברו ולא ימליצו, אין על מה לדבר"
במה care point שונה מהאחרים
איפה אנחנו בין כל הזוגות?
מה קורה בתוך הקליניקה שנכנס אליך זוג לייעוץ זוגי? שאלנו את ביאן נריה, מטפלת זוגית, וקבלנו תשובות מקיפות לתופעות הכי נפוצות שכדאי שכולנו נכיר ונלמד מהן.
רוב הזוגות שמגיעים אלי משתלבים באופן מושלם בתבניות המוכרות בחיים הנורמטיביים שמוכרים גם לכם. לדוגמא, נדבר על זוג נשוי מעל 10 שנים שמתפצל לכיוונים שונים. וזה קורה כי כל אחד מוצא עניין אחר ומתפתח לכיוון שלו מבלי לשתף את בן הזוג בהתקדמות בה הוא צועד.
הם שותפים לעסק שנקרא משפחה, שמזוג אוהבים הופכת אותם לזוג מתקתקים, כבר אין אהבה, או שיש אהבה אבל אין לה ביטוי בשום צורה.
מה יש? ביקורת בטונות
ביקורת בלתי פוסקת ובשלב הבא היא הופכת לשקט רועם של אדישות וחוסר איכפתיות או גרוע מיזה- בגידה.
האבסורד הוא שנשים בוגדות בדיוק כמו הגברים, אבל הן פשוט לא מספרות ויודעות להסתיר. הרי מי בוגד עם הגברים- הנשים.
לזוגות עם ילדים המשפחה הופכת למרכז העניין והזוגיות נעלמת, לפעמים גם לא רואים אהבה בינהם, כי היא נעלמה ומקבלת מקום אחרון. אפילו החברות נעלמת בחלק מהמקרים, במקרה הטוב הם שותפים וכשהילדים גדלים, אז כבר אין עניין בשותפות וכבר לא נשאר על מה לדבר.
הסיפור הזה מדבר אל ההגיון והרבה שקוראים שורות אלה מכניסים במחשבה שלהם גם את עצמם לאותן תבניות, אבל לאהבה אין הגיון, היא כולה רגש.
אם בני הזוג היו מתחברים לרגש ומבינים את הכאב שהם גורמים אחד לשני, אז היו כואבים ולכן מעדיפים להחביא רגשות ולהאשים אחד את השני.
האשמה תופסת מקום מכובד, מעדיפים להיות קרבן ולא יוזם. אם אף אחד מבני הזוג לא מבין את הכאב של הצד השני, אז אין זוגיות, יש אגואיזם.
אחת הטכניקות היא הצבת גבולות בין שניהם, לכבד את הפרטיות וגם את הביחד, אם נבין את הגבולות אחד של השני, וביני לבין עצמי, זה ישפיע על ההכלה של ההתנהגות כלפי הצד השני.
אבל בפועל כל אחד דואג רק לעצמו, מתסגר בחלל צפוף וברור שיש כאן אישיו של גבולות וחוסר מסוגלות לראות את הצד השני. איך האהבה תפרח אם הם עסוקים בלהאשים אחד את השני?
תופעה מאוד נפוצהבמצב כזה, שאחד הצדדים נכנס למגננה וזה מתבטא בשני צדדים: או שהוא תוקף כל הזמן או שנוח לו להיות קרבן. וזה במקרה הטוב, כי שום קרבן לא ימשיך כך לאורך זמן, הוא שואף לנצח ומתחיל להתנגח, לנצל, לבוז, ובשלב מסויים זה כבר הופך לאדישות- נדמה שהוא לא רואה אותך, מתעלם מימך וזה השלב הלא טוב- זה הניכור.
לפני שמגיעים לשלב הניכור, אפשר לעשות כמה דברים כמניעה, אבל הזוגות שמגיעים אלי כבר לא במניעה, הם בטיפול.
מהם צעדי המניעה של שלב הניכור?
- תקשורת טובה, פשוט לדבר ולפתוח הכל, לא להגיע למצב של אדישות והתעלמות. בני הזוג שמתלוננים, הם לא זבוב מטריד שצריך להעיף.
- דברו, תקשיבו. תכילו ותגיעו למסקנות הדדיות.
- קבעו כללים חדשים שיספקו את שני הצדדים.
- תנסו להגיע לפשרות ותסכימו לוותר על מה שחשוב לצד השני, זה לא יוריד מיכם? להיפך, זה רק יוסיף מוטיבציה לבוא לקראתכם.
מרגישים קושי כבר בשלב הזה? אל תחכו לפיצוץ שכבר קשה לחזור לאחור, בואו אלי עכשיו ונגיע להבנות, לפעמים דעה מבחוץ אובייקטיבית, עוזרת לכם לראות דברים אחרת. אני כאן בשבלכם ותוכלו לקבל עלי המלצות מדוברות מזוגות שכבר פגשו אותי בטיפול, הם נמצאים בפרופיל ה- care point שלי, פשוט לחצו על התמונה שלי בתחתית הכתבה.
בטיפול עצמו, לא מתעסקים במערכת היחסים הנוכחית, מתמקדים בעבר הוורוד, איך הכירו, ולמה התאהבו. מגיעה איתם לרמה של מה לבשתם ותנסו להזכר בריח, במילים יפות שגרמו לכם לרצות להפגש עוד ועוד.
ופתאום שני הצדדים מתנתקים מההווה ונכנסים למוד של יחס חיובי אחד כלפי השני, הם נכנסים למקום חדש שאין בו חיבור רגשי, זה המצע שאני מכוונת אליו כדי לנסות להבין אם עדיין קיימת אהבה. ואם כן, לאט לאט לבנות את הקן מחדש.
אפשר להתעלם מכל המשקעים?
לא, ממש לא מתעלמים. אבל ממקום נקי אני מתחילה, צריך לחבר אותם אחד לשניה, להחזיר להם את הרצון לחיות יחד, אם אין אהבה מאחד הצדדים- אז כבר אין מה לעשות. לכן כל כך חשוב לי לבהר את הנקודה הזאת ולנסות להבין אם יש לי עם מי לעבוד על הזוגיות..
ומה קורה אם הם לא יודעים, אם הם עדיין אוהבים?
מצויין, זה מקום ששווה לבדוק. כל עוד לא אומרים שאין אהבה, זה נותן סיכוי למצוא אותה בתוך כל הפולנטרים של חיי השגרה. אני מנסה לבדוק את כל הדרכים לחיבור בינהם.
אני מלמדת להביע רגש, לבקש אותו במנות מספקות, להראות אהבה בכל מיני דרכים ובכל מקום, לא רק בחדר המיטות.
בתוך הטיפול הם לומדים להציג את הכאב באופן שונה, שמעורר אמפטיה ולא התגוננות או תקיפה וביקורת. הנטייה של זוגות היא להסתיר את הכאב ובמקום זה לתקוף ולהאשים אחד את השניה.
אנשים לא רגילים לדבר ברגשות, וגם לא מתנהגים לפי הצורך הרגשי, ראיתם פעם זוג שבמקום לריב מבקש חיבוק? אמא יודעת לתת את זה לילד שלה, אבל שוכחת ליישם עם בן זוגה...
צריך להבין שהאגואיסט, הוא לא באמת אגואיסט, כי הוא לא מתעסק בעצמו, אלא מתעסק בצד השני שטעה ומנסה להוכיח אותו על טעותו. מכירים את אלו שתמיד אומרים: "את יודעת מה הבעיה שלך?" במקום להבין איך זה גורם לי להרגיש ומה מקום הצד השני בתוך הסיטואציה.
מוכר גם לכם? בואו אלי לקליניקה ונסדר את זה. כל המידע עלי נמצא בפרופיל ה- care point שלי ממה כאן, בלחיצה על התמונה למטה.
