כתבות מומלצות עבורך
מגלות לך את סודות התקשורת המקרבת
אתמול בלילה ראיינתי את קליה פנינה, מומחית בתקשורת מקרבת מנחת קבוצות ומאמנת משפחתית, זוגית ואישית.
קליה מבינה היטב איך להתיר פלונטרים בתסבוכת הקשורה ליכולת שלנו לבטא את הרצונות והרגשות האמיתיים שלנו.
לדבר מהלב
הערך היקר ביותר של תקשורת מקרבת, זה לומר את מה שעל ליבנו.
ובכך להניע את מי שמולנו לראות אותנו מקרוב.
בלי מסכות
בלי מגננות
בלי תירוצים
בלי איומים
בלי עונשים
בלי האשמות ומילים קשות
הערך של תקשורת מקרבת הוא להביא את עצמינו במלואינו לכל מערכת יחסים
בבית עם הילדים, בני הזוג, ההורים, עם החברים, בעבודה ובכלל
העניין הוא, שלא פשוט לבטא רגשות,
בוודאי אם הרגשות מתחבאים מאחורי התנהגות
אגרסיבית, שגורמת מעמד של כוחנות.
אהבה עצמית היא שם הסיפור.
שיתפתי במהלך הראיון שרבים מהאנשים שפונים
אלינו לשיחות הכוונה, בעצם מודים די מהר שהם
לא אוהבים את עצמם.
לפחות לא כפי שהיו רוצים לאהוב.
בשיחתינו הבנתי את משמעות האהבה העצמית,
היא בעצם מאפשרת לנו לומר את האמת הפנימית קודם כל לעצמינו ואז לצד השני.
אהבה עצמית מתעלה מעל המחסומים הרגשיים ופותחת ערוץ ישיר ללב, לרגש,
ומיד מחברת אותנו לעצמינו ואל האנשים שמרגישים אותנו בכל העוצמות שלנו.
הרי אם אני חשופה, רגישה, משתפת אותו בכאב שלי ומה אני באמת רוצה -
אז מי שיקר לי ואני יקרה לו -
בוודאי ירגיש שזה אמת טהורה, יצטרף אלי להרגשה ויתעניין בי ואף ירצה לסייע לי במקום שבו אני מראה פגיעות.
בעצם להראות חולשה, זו עוצמה.
אבל צריך אומץ כדי להתבטא כך.
והאומץ הזה מגיע מתוך תחושה עמוקה של אהבה עצמית.
תאהבו את הרגשות גם השליליים
למדנו סוד שאומר כך:
הרגשות הלא נוחים - כמו כעס, עלבון, פחד, עצב, הם בעצם חברים שלנו.
איך?
דרכם נוכל לראות מה באמת חשב לנו ויקר לליבינו באותה סיטואציה, וכך מי שלידנו יוכל להבין אותנו באמפתיה.
כי הרגשות מאפשרים לנו לחשוף אותם באותנטיות ובזכותם ליצור חיבור עם מי שלידינו.
זה הסוד של האמת.
הסוד של האמת
אמא שלי תמיד אמרה לי:
"האמת, היא השקר הכי טוב" מכירים את זה?
גם אמא שלכם אמרה לכם את זה?
דיברנו על הקושי לשמוע את המילה "לא"
כי התרגלנו מילדות לחשוב בטעות. שאם אומרים לנו "לא" על משהו שביקשנו, רצינו, העזנו להציע,
זה אומר שבעצם פסלו אותנו, ולא את הדבר הספציפי והממוקד אותו רצינו.
והנה עוד תובנה חשובה, בגדר סוד שגילינו:
מאחורי כל "לא" יש המון "כן''.
וצריך להבין את הפשטות של ה"לא"
כי הוא רק על דבר אחד מסוים ולא על המכלול.
בוודאי לא על אישיות של אדם כמו שתפסנו את זה כשהיינו ילדים.
וזה אחד המשאבים שתקשורת מקרבת מציעה לנו: ''הוא לא נגדי, הוא בעדו!''
יש סיבה שאנשים אומרים לנו "לא" - זה תמיד כי יש שם צורך חשוב, בשמו נאמר לנו "לא".
כי לפעמים זה באמת לא מתאפשר. למשל "אני לא יכול, כי חשוב לי להשקיע כעת בלימודים. הם
משמעותיים עבורי ובזכותם אני יכול להתפתח.
כשאנחנו רואים את היופי בצורך של הצד השני, כמו משמעות, התפתחות, הגשמה - נוצרת קירבה,
ואז זה בטוח להיפתח, ואח'כ לשתף בהדדיות.
באופן הזה אנחנו מצליחים לומר „לא” ולהישאר ביחד בלי שום מועקה.
ואז כשיש איכפתיות הדדית, קל יותר לראות איך בכל זאת אפשר לקיים את הבקשה רק בדרך אחרת,
בסדר זמנים אחר, ברצף פעולות אחר.
הבנתם את סוד הקסם?
בסוף דיברנו על חופש הבחירה.
הבחירה בעצמינו - שבאמת מגיע לנו לבקש משאלות בתוך הקשר. אבל זה באמת כבר ארוך לכתיבה כאן,
