לבחור בשמחה כדרך חיים לריפוי

19 שנה מאז שהיא מתמודדת עם התפרצות הפיברומיאלגיה,

היום היא משתפת בסיפור חייה ומעבירה השראה מתוך הדרך שלה לבחור בשמחה ולנהל את המחלה.

זר לא יבין- אבל תדמיינו

תנסו לדמיין אישה בת 41 אחרי לידה של הבן הרביעי,

שוכבת במיטה נאנקת מכאבים בלתי נסבלים

ולא מסוגלת לקום מהמיטה.

מתארת את ההרגשה כמו משקל עצום שמופעל על הגוף ולא מאפשר תזוזה.

רק הראש עובד וגם הוא מלא בפחדים מהכאב שלא מניח.

כל הגוף משותק, המוח רוצה לקום, אבל הגוף לא זז.

הרבה תרופות פסיכיאטריות, עד שמוצאים את התרופה הנכונה

מינונים שונים ושילובים כימיים, עד קנאביס

תופעות לוואי של התרופות ודיכאון עמוק

כל אלו הותירו אותה מנותקת מהחיים ולא מסוגלת אפילו לדבר.

מקור הסבל של הגוף הוא בכלל נפשי

יונית זו אישה שיודעת מהו כאב ואיך להתמודד עם לידה ללא אפידורל

אבל הכאב הזה חזק ממנה והשבית אותה ליותר מידי זמן.

אחרי 9 הריונות, 6 לידות, ו-4 ילדים בריאים

כן, עברה לידה שקטה בחודש שישי

ולידה נוספת של תינוקת עם מום רציני שלא גילו, שהיו צריכים לקבל החלטה ולהמית אותה (יונית אמרה מילים קשות יותר בשידור החי)

מבינים מה גרם להתפרצות המחלה?

המקור של פיברומיאלגיה הוא בנפש.

היא לא הספיקה לעבד את האובדן של הבת שנולדה והמיתו אותה.

הנפש שלה לא יכלה להכיל את כל זה,

ומיד נקלטה להריון שרובו היה שמירה על הריון בסיכון

מכאן צופים בהקלטת הראיון המלא

במהלכו היא מתארת את הכל ומשתפת בתרגילים מעולם היוגה צחוק.

סביבה תומכת זו הצלה

הפיברומיאלגיה התפרצה לה אחרי הלידה,

לכן היא לא גידלה את הבן שילדה,

שלוש בנותיה הגדולות היו שם בשבילו כמו אמהות קטנות,

טיפלו בו ולקחו לחוגים ולחברים ועזרו עם שיעורי הבית.

בעלה לצידה, תמך בה.

היה לה מזל, שהמשפחה כולה תמכה בה. גם ההורים שלה.

יונית היום עסוקה בלשמוח ולשמח, היא מטפלת בנשים בסדנאות יוגה צחוק,

מציעה גם מסלולים אישיים לנשים הכוללות ליווי צמוד בשלושה חודשים שמקצר את הדרך מהסבל לשמחה.

יונית יודעת לקחת מתוך 20 שנה של הסבל שלה מהמחלה הנוראית,

רק את נקודות האור שעזרו לה לבחור בשמחה

יונית יודעת טוב יותר מכולם, איך להשתמש בכלים כדי לקצר את הסבל בלי תרופות פסיכיאטריות.

תהליך הריפוי שלה התחיל בזכות בחירתה להיות ליצנית רפואית בבית חולים איכילוב.

כך בהתנדבות טהורה, יום בשבוע מצאה את הדרך לעזור לאחרים ולעצמה, כי הכל חזר אליה וחיזק אותה.

פשוט לבחור בשמחה.

קל לדבר, קשה ליישם כשאין כוחות לדבר.

היא יודעת איך זה מרגיש, כי היתה מנותקת במשך 3 שנים, כך פתאום חייה נעצרו ונתקעו בסבל בל יתואר, פי 10 מצירי לידה ללא הפסקה (כך היא מתארת את הלחצים בכל הגוף).

אנשים שנמצאים בתוך הכאב והסבל, הנפשי, הגופני והכל מתערבב –

מאוד קשה לצאת מזה. הכי קשה לבד.

נהיה לנו מרק שחור מכל הרגשות והמחשבות-

הרבה פעמים זה מלווה בדיכאון וחרדה.

מאוד חשובה הסביבה התומכת, המשפחה,

ואם אין- למצוא תחליף למשפחה.

חברים, מטפלים מקצועיים, התנדבות לנזקקים.

למה נתקעים בקורבנות יותר מדי

כשקשה, אנחנו נכנעים לקושי והופכים לקורבן.

רק אם לוקחים אחריות על החיים – אפשר לראות שיש אפשרות בחירה.

הקורבנות היא תחושה פנימית, יש לה גם רווחים

אבל בחוץ יש שפע הזדמנויות שאנחנו לא רואים.

בלקיחת האחריות וזכות הבחירה,

זו נקודת השינוי בין קורבנות ותבוסה להתמודדות עם סיכויי הצלחה.

במהלך ראיון שלם יונית מתארת את ההתמודדות שלה

ושמה דגש מיוחד על הרגע הזה שאת לומדת לנהל את המחלה,

ולא היא מנהלת אותך,

זה רגע מכונן ומעורר השראה.

מנטרות מסכמות

אסיים בכמה מנטרות של יונית שיכולות לעזור גם לך:

"החיוך הוא חינם, חייך בן אדם"

"רגע שחולף אינו חוזר, נצל כל יום עד תום, כאילו אין מחר"

"שום דבר לא מובן מאליו, תסתכלי על חצי הכוס המלאה, ותחיי בהודיה, בכך תגדילי את הטוב שבחייך"