כתבות מומלצות עבורך
מה נוכל ללמוד על ילדינו דרך התבוננות?
אז מה אני עושה כשהילד שלי מתעלם ממני?
גלית נכנסת לקליניקה בחשש. היא מתיישבת על הכיסא ונראית מיואשת. היא מתארת שלא חשבה שאי פעם תגיע לטיפול סביב ההורות.
ההורות לשני ילדיה הגדולים הייתה נעימה לרוב וללא אתגרים מיוחדים, לא כאלו שהביאו אותה למצב שבו היא היום. הבת השלישית שלה, רותם, פעוטה מתוקה בת שנתיים כמעט, פעלתנית וסקרנית.
גלית מתארת את רותם כילדה קשה, עקשנית, עושה מה שהיא רוצה ושום דבר לא עוזר, לא איומים, ולא עונשים. לאחרונה היא שומעת גם מהגננת בגן שרותם נושכת וחוטפת.
״הגננת אומרת שהיא אגרסיבית ואני ממש מודאגת, היא רק בת שנתיים, למה היא מתנהגת ככה?״
אני מבקשת מגלית ״ספרי לי על רותם, איך נראית אינטראקציה איתה?״ והיא מספרת:
״אתמול החלטתי שאני עוזבת את הכלים ואת הכביסות, אני מבקשת מהגדולים שילכו לחברים ואני מפנה לי זמן לבלות עם רותם. אני מרגישה שבזמן האחרון אני כועסת עליה כמעט כל הזמן ואנחנו פשוט לא מצליחות ליהנות ביחד, לא כמו שהיה פעם, שהיא הייתה תינוקת. אז התיישבנו בסלון, על הרצפה והבאתי ארגז עם צעצועים מהחדר, היא התחילה להוציא קוביות לגו גדולות, ומיד חשבתי לעצמי שיהיה נחמד לבנות מגדל או ארמון ביחד. לא עברו 10 שניות והיא העיפה את הכל. הקוביות התפזרו בחדר. כל כך כעסתי ואמרתי לה ״למה את הורסת?״ וניגשתי לבנות שוב, ללמד אותה, ושוב, היא חזרה על אותה פעולה וגם חייכה. זה כל כך הכעיס אותי, אמרתי לה בקול ברור והחלטי, ״לא, לא להעיף, אם תעיפי שוב אנחנו נסיים עכשיו את המשחק״ ממש לא ידעתי מה לעשות. הרגשתי שהיא מתעלמת ממני, שאין לי סמכות.״
למה אני התנהגתי ככה? למה היא התנהגה ככה?
מה קרה לגלית ברגעים האלו? ומה קרה לרותם? עם איזה רעיונות ותוכניות כל אחת הגיעה למפגש הזה? ואיך אפשר להיפגש גם כשנראה שהרעיונות מתנגשים?
ביחד אנחנו נרצה להתחיל לזהות את המחשבות, הרגשות והמוטיבציות שהשפיעו על ההתנהגות של גלית. גלית ציפתה מאוד לזמן המשותף, היא נערכה לבילוי עם רותם, היו לה ציפיות מסוימות, היא אפילו דמיינה לעצמה איך יראה המפגש הזה, אחת על אחת. רותם לעומת זאת רוצה לחקור את הקוביות בצורה אחרת, לפזר בכל החדר וזה העלה קושי, שנבע מרצונות מנוגדים.
אני שואלת את גלית, ״מה לדעתך רותם חשבה לעצמה והרגישה כשהתיישבתן על השטיח לצד ארגז הקוביות?״
גלית שותקת שתיקה ארוכה. לא קל לה לענות.
״זה מרגיש מטופש״, היא אומרת, ״איך אני יכולה לדעת מה חשבה, ולמה זה בכלל חשוב?״
אני שואלת אותה, איך רותם נראתה, והיא מתארת ״היא קפצה ורצה במהירות, נראה שהיא התלהבה״.
לאט לאט אנחנו מנסות ביחד להעלות השערות לגבי תחושותיה של רותם במפגש הזה, מתוך תנועות גופה. גלית אפילו מצליחה להיזכר באירועים בהם היא עצמה קפצה ודילגה ברגעים מלהיבים במיוחד, היא מתארת איך זה הרגיש ומצליחה להבין טוב יותר את החוויה של רותם.
אנחנו מתנסות ובוחנות את האפשרות לבחון את העולם מנקודת מבטה של רותם בת השנתיים. מה מעניין אותה? מה מלהיב? ומה אפשרי מבחינת גלית, לאילו משחקים היא יכולה להצטרף אליה ואיפה עובר הגבול מבחינתה, מה היא לא מאפשרת?
למידה תוך התבוננות
ביחד, אנחנו יוצאות למסע משותף של התבוננות: התבוננות ברותם, מה היא רוצה, מה היא מסמנת דרך הגוף שלה? והתבוננות בעצמי, גלית – מה זה מעורר אצלי? זכרונות, תחושות, רגשות ועוד... עכשיו גלית יכולה להתחיל לבחון לעומק ולבחור את האופן בו היא מעוניינת לפעול. ההתבוננות מאפשרת לגלית להיות במקום מווסת יותר, להשהות את התגובה האוטומטית (כעס, תסכול) ולבדוק מה עוד עולה ואיך אפשר לפעול אחרת, ממקום של חיבור אל רותם.
אני מזמינה אתכם ההורים לטפח את היכולות ההוריות שלכם, לחזק ולהיטיב את הקשר עם הילדים, בואו נקבע פגישה, היומן שלי פתוח לפניכם בפרופיל ה- care point שלי בהקלקה על התמונה שלי למטה.