מגלות לך את סודות התקשורת המקרבת

אתמול בלילה ראיינתי את קליה פנינה, מומחית בתקשורת מקרבת מנחת קבוצות ומאמנת משפחתית, זוגית ואישית.

קליה מבינה היטב איך להתיר פלונטרים בתסבוכת הקשורה ליכולת שלנו לבטא את הרצונות והרגשות האמיתיים שלנו.

לדבר מהלב

הערך היקר ביותר של תקשורת מקרבת זה לומר את מה שעל ליבנו,

ובכך לגייס את מי שמולנו לראות אותנו מקרוב.

בלי מסכות

בלי מגננות

בלי תירוצים

בלי איומים

בלי עונשים

בלי האשמות ומילים קשות

הערך של תקשורת מקרבת הוא להביא את עצמינו במלואנו לתוך כל מערכת יחסים.

בבית עם הילדים, עם בני הזוג, עם ההורים, עם החברים בעבוד ובכלל

העניין הוא, שלא פשוט לבטא רגשות,

בוודאי אם הרגשות מתחבאים מאחורי התנהגות אגרסיבית שמנסה לתפוס מעמד של כוחנות.

אהבה עצמית היא שם הסיפור.

שיתפתי במהלך הראיון שרבים מהאנשים שפונים אלינו לשיחות הכוונה,

בעצם מודים די מהר שהם לא אוהבים את עצמם, לפחות לא כפי שהיו רוצים לאהוב.

בשיחתנו הבנתי את משמעות האהבה העצמית,

היא בעצם מאפשרת לנו לומר את האמת הפנימית למי שחשוב לנו.

האהבה העצמית מתעלה מעל המחסומים הרגשיים ופותחת ערוץ ישיר לרגש,

שמיד מחבר אלינו אנשים שמרגישים אותנו בכל העוצמות שלנו.

הרי אם אני חשופה, רגישה, משתפת אותו בכאב שלי ומה אני באמת רוצה-

אז מי שיקר לי ואני יקרה לו-

בוודאי ירגיש שזה אמת טהורה ויצטרף אלי להרגשה וירצה לסייע לי המקום שבו אני מראה חולשה.

בעצם להראות חולשה, זו עוצמה.

אבל צריך אומץ כדי להיות כאלו

והאומץ הזה מגיע מתוך תחושה עמוקה של אהבה עצמית.

למדנו סוד שאומר כך:

הרגשות השליליים כמו: כעס, עלבון, פחד, עצב, הם בעצם חברים שלנו.

איך?

הם מגייסים עבורנו כמו מגנט את מי שיכול להכיל אותנו באמפטיה.

כי הם מאפשרים לנו לחשוף אותם באותנטיות ובזכותם לחבר אלינו את מי שצריך להיות מחובר.

זה הסוד של האמת.

אמא שלי תמיד אמרה לי:

"האמת, היא השקר הכי טוב" מכירים את זה?

גם אמא שלכם אמרה לכם את זה? כתבו לי בחזרה, מבטיחה לקרא ולהגיב.

דיברנו על הקושי לשמוע את המילה "לא"

כי אנחנו רגילים מילדות, שאם אומרים לנו "לא" על משהו שבקשנו, רצינו, העזנו להציע,

זאת אומרת שפסלו אותנו, לא את הדבר הספציפי והממוקד אותו רצינו.

והינה עוד משפט חשוב בגדר סוד שגילנו:

מאחורי כל "לא" יש המון "כן"

וצריך להבין את הפשטות של ה"לא"

כי הוא רק על משהו אחד קטן ולא על מכלול.

בוודאי לא על אישיות של אדם כמו שתפסנו את זה כשהיינו ילדים.

יש סיבה שאנשים אומרים לנו "לא" זה יכול להיות "לא עכשיו"

בתקשורת מקרבת אנחנו לא אומרים סתם "לא"

אנחנו אומרים איך בכל זאת אפשר לקיים את הבקשה אבל בדרך אחרת,

בסדר זמנים אחר, ברצף פעולות אחר,

אבל למעשה אמרנו כן, אבל עם כמה הסתייגויות.

צריך להבין את המהות של זה, לתרגל את זה ולבדוק את תגובות הסביבה.

באופן הזה אנחנו מצליחים לומר "לא" ולהישאר ביחד בלי שום מועקה.

הבנתם את סוד הקסם?

ובסוף דיברנו גם על חופש הבחירה, אבל זה באמת כבר ארוך לכתיבה כאן,

אז כדאי להקשיב לראיון המלא עם קליה פנינה ותגלו את סודות התקשורת המקרבת.