כתבות מומלצות עבורך
האם כסף יעשה אותי מאושרת?
אני רוצה להביע את נקודת מבטי על הרצון שיהיה לך הרבה מאוד כסף.
גם אני אוהבת כסף
גם אני רוצה שיהיה לי הרבה כסף לכל מטרה שאחפוץ בה. אבל זה לא מוגדר כשאיפה עליונה ובטח לא מגדיר אותי ואת הצלחתי בעשייתי.
אם הייתי מכוונת רק לכסף, לא הייתי עושה את כל זה ב- care point שזו פלטפורמת חיבור בין אנשים למטפלים ומאמנים מהמלצות של אחרים שחוו אותם לפניך,
אם הייתי במרדף אחר כסף, לא הייתי מפנה את זמני ותשומת ליבי להקשבה לכל כך הרבה אנשם שמבקשים לשתף אותי בסיפור חייהם כדי לקבל המלצה על מטפלת טובה באמת שתעזור להם לצאת מפלונטרים לשלב הבא.
אז אם היה לי את כל הכסף שאני מדמיינת, מה זה אומר? שאם אהיה עשירה אז בהכרח אהיה מאושרת?
אם יהיה לי כסף לממש כל חשק שלי, אז זה מה שיגרום לי לסיפוק והנאה?
בתפיסה שלי התשובה רחוקה מאוד מ"כן" והיא לא לגמרי "לא" אבל הרבה יותר קרובה ל"לא ממש".
ולמה אני חושבת שאם יהיה לי הרבה מאוד כסף, ברמה של עשירה, אז זה לא יהפוך אותי למאושרת?
כי אני פוגשת בעבודתי כמנהלת care point כל כך הרבה שיש להם עודף כסף והם אנשים אומללים שמחפשים את האושר בחייהם וזקוקים לטיפול רגשי כדי ליהנות מה-'יש' ולא מה-'אין'.
וגם כי אני יודעת מניסיוני שאפשר להתסדר כמעט עם כל תקציב, להתאים את רמת החיים שלי לתקציב קטן כגדול.
תפיסת ופרשנות משנה מציאות
זה גם עניין של תפיסות, פרופורציות לחיים, התאמה למצב והסתגלות.
מכירים את אלה שחיים בבית מעוצב ויפה ועדיין מחפשים לשדרג? הם התרגלו לנוף והם מחפשים נוף אחר, יפה יותר.
ניקח יום בחיי לדוגמא:
נניח שאני מחוץ לבית, מטיילת. יש לי בכיס 1,000 ₪ איתם אני צריכה להסתדר.
לעומת יום אחר באותו מקום בעולם שאני צריכה להסתדר עם 100 ₪
הבחירות שלי יהיו שונות לגבי איפה אהיה, עם מי, ומה אכניס לפה כדי למלא את בטני. במסעדה יוקרתית או שאכנס לאיזה סופר מרקט מקומי, אקנה כמה מצרכים וארכיב לי כריך טעים.
הבחירות שלי יהיו שונות לגבי המקומות שאטייל בהם ומה האמצעי איתו אעביר את הטיול, נניח אוטובוס ואופניים או מונית ורכיבה על סוסים עם מדריך או טיול ג'יפים זו גם אפשרות לעבור ממקום למקום עם נהג צמוד.
בשני המקרים אפשר למצוא הנאה, לא הכל זה פאר ויוקרה כי גם לזה מתרגלים בסופו של דבר ולא נהנים בכלל כי רוצים להשיג את היותר טוב (שהוא האויב הנצחי של הטוב)
מעט זה בעצם הרבה
זה אומר שאני צריכה לדעת להסתפק גם במועט וליהנות ממה שיש גם כשאין הרבה,
המעט שיש, זה הרבה בשבילי אם אשנה את התפיסה שלי באותו הרגע לגבי אותו זמן ומקום וכך אוכל לחיות בתוך פרופורציות שנותנות משמעות לדרך שאני צועדת בה וגם לרמזים הקטנים, לחגוג את ההצלחות הקטנות שבדרך וליהנות מהמסע.
לדעת לחגוג הצלחות קטנות
אני תמיד אומרת שמי שיודע לחגוג הצלחות קטנות, נהנה מהדרך יותר ממי שמצפה לתוצאה מרשימה שלא תמיד מתרחשת.
במציאות שלי, בתפקידי, אני פוגשת את זה במאות סיפורים שאנשים משתפים אותי ואני בעצם יודעת מה הם מפספסים ולא רואים.
בדרך שלנו קיימים הרבה מאוד רבדים שאם נהיה ערים להם ונשים אליהם לב, נלמד ליהנות מהטבע, מאכלים פשוטים, ממערכות יחסים, מתגובות של הילדים ומצחקוקים קטנים שמעלים בנו גיחוך או צחוק טבעי. כל אלה דוגמאות קטנות של רגעי אושר שרוב האנשים כלל לא סופרים, וזה פספוס.
מחכים לדבר הגדול שישנה את החיים
הכרתי אנשים שחיכו לדבר הגדול שיקרה להם בחיים, שיגיע ויהפוך את המציאות מעגומה למאושרת, זה לא נכון וסביר להניח שלא יקרה לאותם אנשים.
למה לא יקרה?
אפילו אם הם עובדים ממש קשה כדי להשיג את ההישגים.
כי הם לא רואים את התמונה המלאה שכוללת הרבה פרטים בתוכה ולא שמים לב למשמעות של הפרטים. הם לא בשלים לזמן לחייהם הנאה, והם גם לא רואים את הצעד הבא.
הם בדרך כלל זקוקים למישהו אחר שיאיר את דרכם והופכים את האושר לתלות חיצונית במישהו או משהו אחר שאין בתוכם.
נניח שאם יכירו את אהבת חייהם אז החיים ישתנו לטובה ולתמיד. לא נכון.
נניח שאם יתקבלו למשרת חייהם אז לא יחסר להם כלום ויחיו בסיפוק מכל יום בעבודתם. לא נכון.
נניח שאם יוולד להם תינוק שציפו לו הרבה שנים, אז העולם שלהם יהפוך לוורוד. לא נכון.
טוב, זה לא לגמרי "לא נכון" כי כל זה נכון לתקופה קצרה,
הרי כמה זמן מחזיקה התאהבות עד שהופכת לאהבה ושיגרה? שנה, שנתיים? ומה אחר כך?
וגם אם נשיג את משרת החלומות, היא מציבה בפנינו המון אתגרים. אם לא נהנים מהדרך, לעולם לא מגיעים לשלב של סיפוק ביומיום אלא רק ברגעי שיא שהם מצומצמים.
ללדת תינוק, זה המון אחריות ויש הרבה שלבים בדרך שיוצרים דילמות,
בהשקפת העולם שלי האימהות זה התפקיד המאתגר ביותר מכל שפע התפקידים שלי.
הדרך חשובה וצריך להתייחס אליה ככזו
צריך לדעת ליהנות מהשלבים בדרך, להתייחס למשמעויות של הדברים הקטנים שהכסף לא מדגיש לנו.
כסף לא הופך אדם עיוור לרואה, כסף לא מבליט לי את הסימנים בדרך שאני עלולה לפספס.
הפוך- הרבה פעמים כסף מחליק החוצה פרטים שאנחנו צריכים להבחין בהם כדי להגיע לשלב הבא.
ובסיטואציה כזו שאני כאילו עיוורת, אני פחות מחשיבה את מערכות היחסים בחיי שאלו החשובות שיוצרות תחושת אושר וחוויות מספקות.
בתפיסת עולמי, אני מעדיפה להיות עשירה ומוקפת באנשים, במערכות יחסים טובות ומעצימות, יותר מאשר בכסף שאין ביכולתו לקנות רגשות.
חמשת הרבדים שהדרך מובילה אותנו דרכם
אנחנו חיים בעולם שיש כמה רבדים בו זמנית, מימדים שלובים זה בזה, הרבה מדברים על זה ואני תמיד מקשיבה ולוקחת את מה שנראה לי מתאים:
- המימד הפיזי שזה הגוף ומה שקורה לי כאן ועכשיו. רבים חושבים שבריאות מתמקדת במימד הפיזי. אבל זה לא מדויק, כי בריאות נשענת בעיקר על המימדים הנוספים ורק באה לידי ביטוי בסימנים בגוף.
- המימד הרוחני שזו החוויה האנרגטית מעל מה שקורה ברגע זה ממש אלא במבט על עם כוחות של תדרי אנרגיה קצרים וארוכים.
- המימד הרגשי שמנה מקום לתחושות קטנות וגדולות ומעורר בי מטיבציה להמשיך חלקור רגשות ולחוות את כל הקשת בעוצמות שונות.
- המימד המנטלי, זה החושב זה שמתאים את התפיסה שלי למצבים משתנים. זה אותו מיינדסט שמכוונים כל פעם למה שרוצים.
- המימד האנרגטי שרואה את העולם כולו באנרגיה שנמצאת בתוך הדברים, מסיבים ומחברת אלמנטים זה לזה באנרגיה, מעבר לחוויה רגעית, המימד האנרגטי מוכיח שיש הרבה תפיסות שמשנות מציאות, כי אנחנו כל פעם בוחרים במציאות אחרת שאנחנו מסונכרנים לתדר שלה.
כל המימדים האלו יחד מרכיבים מציאות, בכל רגע נתון יש הרבה תפיסות מציאות שאנחנו בוחרים לראות ולחוות.
כסף לא עוזר לי להבין את האפשרויות ובטח לא מאפשר לי להיות בכל המימדים אם אני מחליקה החוצה אתגרים ולא רואה בהם כמתנות בדרך שמאירות את תשומת ליבי לפרטים קטנים וחשובים.
